כריסטיאן הראשון, נסיך אנהלט-ברנבורג

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. כריסטיאן הראשון, נסיך אנהלט-ברנבורג, הידוע גם ככריסטיאן מאנהלט (בגרמנית: Christian I. Fürst von Anhalt-Bernburg‏; 11 במאי 1568 – 17 באפריל 1630) היה נסיך גרמני מבית אסקניה. הוא היה נסיך אנהלט, ומשנת 1603, נסיך אנהלט-ברנבורג. משנת 1595 הוא היה מושל פפאלץ העליונה, ועד מהרה הפך ליועץ הראשי של פרידריך הרביעי, הנסיך הבוחר מפפאלץ.

ביוגרפיה

כריסטיאן נולד בברנבורג ב-11 במאי 1568, והיה הבן השני של יואכים ארנסט, נסיך אנהלט-צרבסט ואשתו הראשונה אגנס מבארבי-מיהלינגן, בתו של וולפגנג הראשון, רוזן בארבי-מיהלינגן. כריסטיאן, יליד ברנבורג, הוכשר משנת 1570 בדסאו על ידי קספר גוטשלק בלטינית, איטלקית וצרפתית. בצעירותו השתתף במשימות דיפלומטיות, בין היתר, לקונסטנטינופול; כך התכונן והתפתח לדיפלומט שאפתני ואורבני.

בחודשים הראשונים של 1586 נסע לדרזדן ונשאר שם מספר שנים כידידו הקרוב ביותר של כריסטיאן הראשון, הנסיך הבוחר מסקסוניה, שאת נטיותיו הקלוויניסטיות חלק. ידוע כי סבל מעודף אלכוהול במהלך שהותו בחצר נסיכות הבוחר.

כשירש את נחלות משפחתו בדצמבר של אותה שנה (1586), נשאר כריסטיאן קלוויניסט מסור ומאוחר יותר שימש כיועצו של פרידריך הרביעי, הנסיך הבוחר מפפאלץ. בשנת 1591 הוביל את הצבא הפלטיני בסיוע לאנרי הרביעי, מלך צרפת. כאשר פרצה מחלוקת על החזקת בישופות שטרסבורג - מלחמת הבישופים בשנת 1592, הוא תמך בברנדנבורג נגד לורן. בשנת 1595 מונה על ידי פרידריך הרביעי לתפקיד מושל פפאלץ העליונה והתיישב באמברג.

בשנת 1603 נסיכות אנהלט חולקה רשמית בין כריסטיאן לאחיו ששרדו. הוא קיבל את ברנבורג, ועם יישוב זה הקים מחדש את הנסיכות הישנה בעלת אותו שם שנכחדה מאז 1468.

כדיפלומט מילא כריסטיאן תפקיד חשוב בהקמת האיחוד הפרוטסטנטי בשנת 1608. עם מותו של האלקטור פרידריך הרביעי, כריסטיאן שירת את בנו, פרידריך החמישי, ומונה לפקד על הכוחות הפרוטסטנטים להגן על בוהמיה נגד פרדיננד השני ובני בריתו כאשר אצילי בוהמיה בחרו את פרידריך כמלך בשנת 1619. באותה שנה התקבל כריסטיאן באגודה מניבת הפירות. כאשר הובסו הכוחות הבוהמיים בקרב ההר הלבן בשנת 1620, ייעץ כריסטיאן לפרידריך שלא להתייצב בפראג. בשנת 1621, בתגובה להשתייכותו לפלטינים, הוטל על כריסטיאן איסור אימפריאלי שהפך אותו למעשה לפושע מחוץ לאימפריה הרומית הקדושה ונישל אותו מנחלותיו.

כריסטיאן ברח תחילה לשוודיה, ולאחר מכן התארח אצל כריסטיאן הרביעי, מלך דנמרק. הוא פנה לקיסר פרדיננד ברחמים בשנת 1624 והורשה לחזור לנסיכותו, שם מת שש שנים מאוחר יותר.

משפחתו

ב-2 ביולי 1595 כריסטיאן התחתן בלורבאך עם אנה מבנטהיים-טקלנבורג, בתו של ארנולד השלישי, רוזן בנטהיים-שטיינפורט-טקלנבורג-לימבורג, ממנה נולדו לו שישה עשר ילדים:

פרידריך כריסטיאן (1596).
אמליה יוליאנה (1597–1605).
כריסטיאן השני, נסיך אנהלט-ברנבורג (1599–1656).
אלאונורה מריה (1600–1657), התחתנה עם יוהאן אלברכט השני, דוכס מקלנבורג-גיסטרו.
בת (1601).
זיבילה אליזבת (1602–1648).
אנה מגדלנה (1603–1611).
אנה סופיה (1604–1640).
לואיזה אמליה (1606–1635).
ארנסט (1608–1632), קולונל של רגימנט פרשים בשירות סקסוני, נפצע אנושות בקרב ליצן (1632).
אמנה יוליאנה (1609–1628).
אגנס מגדלנה (1612–1629).
פרידריך, נסיך אנהלט-הרצגרודה (1613–1670).
סופיה מרגרטה (1615–1673), התחתנה עם יוהאן קזימיר, נסיך אנהלט-דסאו.
דורותיאה מתילדה (1617–1656).
פרידריך לודוויג (1619–1621).