כריכת מזונות
כריכת מזונות הוא מונח שמגיע מעולם המשפט בדיני משפחה ומשמעותו כריכה של תביעת מזונות הילדים לתביעת הגירושין בבית דין רבני.
במהלך התמודדות עם הליך הגירושין ישנם עניינים הנדונים בבית דין רבני וישנם כאלה הנדונים בבית משפט לענייני משפחה. הדיון בגירושין עצמם יתקיים בבית הדין הרבני, ואליו ניתן לכרוך נושאי תביעה נוספים הקשורים לגירושין. המשמעות של כריכה היא הוספה לתביעה.
מבחינה מעשית, התוצאה היא שמזונות ילדים תלויים בזריזות כל אחד מהצדדים, מי מהם שיגיע ראשון לאחד ממוקדי התביעה (בית הדין או בית המשפט) יכריע היכן יידון התיק.
עם זאת, בשנת 1969 בר"ע 120/69 שרגאי נ' שרגאי נקבעה הלכה כי לא ניתן לכרוך מזונות בבית הדין הרבני, כלומר, ניתן היה לתבוע אותם אך ורק בבית המשפט המחוזי (בתי המשפט לענייני משפחה הוקמו רק ב-1995). התפתחות אפשרית קיימת בפסק-דין שניתן לאחרונה בג"ץ 5933/14 פלונית נ' פלוני שם קבע השופט ניל הנדל שהלכת שרגאי מבוטלת שכן, תביעת המזונות בבית המשפט היא תביעה של הילד ואמנם הדיון בבית הדין הוא בין ההורים, לכן אין מניעה לבצע את שניהם. עם זאת, בדיון נוסף של אותו מקרה (דנג"ץ 6454/14), השופט אשר גרוניס אמר שלא זו הייתה כוונתו ושההלכה נותרה בעינה.
לקריאה נוספת
- בנציון שרשבסקי ומיכאל קורינאלדי, דיני משפחה, בורסי הוצאה לאור (2015).
- בג"ץ 5933/14 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 11.09.2014).
- דנג"ץ 6454/14 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 23.12.2014).
- בר"ע 120/69 שרגאי נ' שרגאי, פ"ד כג(2) 171 (1969).
- אריאל רוזן-צבי, "הלכת 'הכריכה' ו'מרוץ הסמכויות' והשפעתם על המשפחה ודיני המשפחה(הקישור אינו פעיל)" עיוני משפט יד(1) 67 (1989).
- מנשה שאוה, "על כרוך ועל כנות - הייפסק מרוץ הסמכויות בענייני מזונות בין בית המשפט המחוזי לבין בית הדין הרבני(הקישור אינו פעיל)" עיוני משפט ב(3) 719 (1972).
- פנחס שיפמן, "על פיצול השיפוט בין תביעת מזונות האישה לבין ענייני נישואין וגירושין(הקישור אינו פעיל)" משפטים (כתב עת) ד 374 (1971-1972).
- מנשה שאוה, "היחס בין סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לבין סמכותו של בית הדין הרבני(הקישור אינו פעיל)" הפרקליט מד 44 (1998).
