כנסיית סן מקלו

כנסיית סן מקלו (בצרפתית: Église Saint-Maclou) היא כנסייה קתולית בסגנון האדריכלות הגותית ברואן שבצרפת. הכנסייה הוכרזה כמונומנט היסטורי.

הכנסייה נבנתה באזור בו עמדו בתי עץ נורמנים בשנת 1200. היא נבנתה מחדש בסגנון גותי לוהב בשנים 1437-1521. מגדל המצלב, ועליו צריח מחודד גבוה, נבנה בשנת 1868 במסגרת גל התחייה הגותית על ידי ז'אק-אז'ן ברתלומיי (Jacques-Eugene Bartholomew). ב-4 ביוני 1944 ניזוקה הכנסייה מהפצצות מלחמת העולם השנייה (בתוך הכנסייה נמצא צילום המתאר את ההרס), אך היא שופצה ושוקמה לאחר מכן.

כנסיית סן מקלו היא דוגמה מצוינת לסגנון גותי לוהב (Flamboyant), בעיצובה, בעושר הקישוטים ובתחרת החלונות הזורמת דמוית הלהבות שלה. החזית היא בת שלושה שערים באותו גובה, הממוקמים בעומקן של 5 מבואות (porch) ועליהן קישוטים, תגליפים ותחרת אבן. גם הדלתות עצמן מעוטרות בתגליפים. המבואות מעוטרות ב-5 גמלונים (אחד לכל מבואה) ועליהם תחרת אבן בסגנון הלהבות^[1]. מסביב לכנסייה תמיכות דואות בנות שתי קומות, אותן ניתן לראות גם על החזית המערבית. פנים המבנה מכיל גם יצירות מסגנונות מאוחרים יותר, לרבות חדר תשמישי "קדושה" בסגנון הרנסאנס עם עמודי שיש מאיטליה, ותגליפי עץ בסגנון הבארוק בבית המקהלה. הצריח המחודד של הכנסייה, המתנשא לגובה של 88 מטר, נוסף במסגרת שיפוצי התחייה הגותית במאה ה-19, והוא אחד המראות הבולטים בעיר לצד קתדרלת רואן וכנסיית סנט אואן.