כללי הצדק הטבעי
כללי הצדק הטבעי הם כללים משפטיים הקובעים מתי הליך משפטי הוגן וראוי.
מהות הכללים
כללי הצדק הטבעי אינם מוגדרים במדויק, ומעולם לא עלו על הכתב כשורת כללים מחייבת. המדובר בשני עקרונות בסיס מובנים מאליהם, אשר כל שיטות המשפט אימצו לבחינת השאלה האם הליך משפטי שהתקיים היה הוגן וראוי.
אין כל קשר בין הרעיון של קיומם של כללי הצדק הטבעי ובין משפט הטבע. על פי הדוקטרינה של משפט הטבע, על התוצאה המשפטית להיות מחויבת לעקרונות מוסריים אובייקטיביים נעלים. כללי הצדק הטבעי אינם מתעניינים כלל בתוצאת ההליך המשפטי, אלא בהליך עצמו. על פי כללי הצדק הטבעי הליך שמפר את הכללים אינו הליך הוגן, ואינו הליך שיוכל להגיע לחקר האמת. מכיוון שכך, אף אם תוצאת ההליך חיובית וראויה על פי עקרונות מוסריים, הרי שבהיות ההליך פסול, התוצאה בטלה מאליה.
כללי הצדק הטבעי נמצאים הן במשפט המקובל, הן במשפט הרומי, ויש המוצאים את מקורם במשפטי התורה ונטען כי משם פעפעו לשיטות המשפט הזרות.
פרוט הכללים
כללי היסוד
- AUDI ALTERAM PARTEM: בלטינית - שמע את הצד השני.
- NEMO DEBET ESSE IUDEX IN PROPRIA SUA CAUSA: בלטינית - אל לו לדיין לדון בעניין שלו עצמו.
כללי הצדק הטבעי
משני הכללים הבסיסיים נגזרים כללים רבים ושונים, אשר הפרת כל אחד מהם נחשבת להפרת כללי הצדק הטבעי:
- אין לקיים הליך העלול לקבוע את זכויותיו של צד (אזרחי או פלילי) מבלי להעניק לו התראה ראויה על קיומו של הליך זה.
- אין לקיים הליך כאמור מבלי שלצד תהיה האפשרות להיות נוכח בו.
- אין לשמוע טענות צד אחד מבלי שהצד האחר ישמע אותן, ויוכל להגיב עליהן.
- יש לקיים גילוי מלא של כל חומר הראיות בכל הליך.
- יש לאפשר לכל צד לחקור את עדיו של הצד השני.
- אין לקבל כל מסמך שלא הוצג בפני הצד השני וניתנה לו האפשרות להגיב עליו.
- יש לתת לכל צד את האפשרות לסתור או לתקן כל גרסה שמביא הצד השני.
- אין לקיים כל הליך בו לשופט (או בעל הסמכות המכריע בהליך) יש עניין אישי כלשהו בתוצאות ההליך.
- האדם לו יש סמכות להכריע בהליך, חייב להכריע בו באופן בלתי מוטה, ובתום לב.
רשימה זו אינה רשימה סגורה של כללים. כללי הצדק הטבעי מותאמים לכל מקרה לגופו, והם מובנים מאליהם, ונובעים בצורה הגיונית משני הכללים הבסיסיים. על פי המשפט הרומי כללים אלו כה ברורים והגיוניים שאין צורך לחוקק אותם, וכלשון הפסקה הראשונה של הצהרת העצמאות של ארצות הברית: "We hold these truths to be self evident" (אנו מאמינים כי האמיתות הבאות ברורות מאליהן), כך נובעים כללי הצדק הטבעי באופן הגיוני מהגדרתו של הליך כהוגן וראוי.
הכללים במשפט הישראלי
במשפט הישראלי משמשים כללי הצדק הטבעי עילה להתערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק בפעולתם של גופים מנהליים, וכן של בתי דין כגון בית הדין הרבני, בית הדין לעבודה או בית דין צבאי. בג"ץ אינו יכול להפוך את פסיקתם של גופים אלו מכיוון שהיא שגויה או אינה ראויה, פרט למקרים חריגים, שכן בפעולת גופים מנהליים אל לו לבית המשפט לשים את שיקול דעתו במקום שיקול הדעת של הגוף לו ניתנה סמכות הכרעה, ובג"ץ אינו יכול להתערב לגופו של עניין בפסיקת בית דין הפועל בסמכות, על פי דין הייחודי לו, כבית הדין הרבני הפועל על פי דין תורה. אך אם הופרו כללי הצדק הטבעי, יוכל בג"ץ להתערב ולהפוך את הפסיקה בשל סיבה זו בלבד.
כן משמשת הפרת כללי הצדק הטבעי עילה להתערבותו של בית משפט בפסק בוררות. הבורר, אשר אינו מחויב לעיתים בסדרי הדין ובדיני הראיות, מחויב על פי כללי הצדק הטבעי.
הכללים והתקנות המסדירים את פעולת הגופים המנהליים, בתי הדין, והבוררים, כוללים רבים מכללי הצדק הטבעי. כך, למשל, רובן של העילות לביטול פסק דין בורר על פי סעיף 24 לחוק הבוררות, מתייחסות להפרת כללי הצדק הטבעי, וכך, למשל, תקנות בתי הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג כוללות הוראות המעגנות את זכותו של בעל הדין להישמע ולהגיב לראיות הסותרות גרסתו, וקובעות חובת נוכחות בעל דין בדיון (תקנות אלו מחמירות אף יותר מן הדין הכללי הקובע כי לבעל דין מותר להיות מיוצג, ולא להופיע למשפטו. על פי התקנות, בבית הדין הרבני קיימת חובת נוכחות אישית של בעל הדין בכל שלבי הדיון).
פסיקת בית המשפט העליון קבעה כי השמירה על כללי הצדק הטבעי לא רק חשובה על מנת לקיים מראית של הליך הוגן, ועל מנת שהצדק ייראה ולא רק ייעשה, כי אם מהותית - כללי הצדק הטבעי נועדו על מנת להגיע לחקר האמת, וזו מטרה המשולבת בקיומו של הליך הוגן עד שבלתי ניתן להפריד ביניהן.
קישורים חיצוניים
- אליאב שוחטמן, כללי הצדק הטבעי ועקרונות השוויון בשמיעת טענות בעלי הדין באתר "דעת".