כופח
כופח הוא מתקן קטן לאפייה ובישול מזמן התנאים. במקורות התנאיים מתואר המתקן כמשמש לחלופין לבישול או לאפייה,[1] ניתן להניח עליו או בתוכו קדירה,[2] ולאפות בו מין מאפה – "מאפה כופח".[3] המתקן עשוי חרס,[4] והוא בעל פתח – "עין של כופח".[5] ממיעוט המקורות המתייחסים לכופח, ומסדר הופעתו במקורות, נראה שהיה משני בחשיבותו ל'כירה' ול'תנור, אולם חשוב יותר ממתקני האפייה 'רעפים' ו'יורות הערבים'.[6]
זיהוי
כבר בזמן האמוראים זהות הכופח הייתה עמומה, ובתלמוד ביארו שמדובר בכירה קטנה עליה ניתן להניח קדרה אחת בלבד, ולא שתי קדרות כבכירה רגילה,[7] ובאופן זה פרשו המפרשים.[8] החוקרים בדורות האחרונים הציעו כמה זיהויים אפשריים לכופח. ג. דלמן זיהה את הכופח עם הטאבון המשמש במשק הבית הערבי המסורתי.[9] ר. פרנקל סבר כי היו שני סוגי כופח – אחד המשמש לאפייה, והשני לבישול, ושניהם מתקנים ניידים.[10] ט. דיקשטיין הציעה לזהות את הכופח עם אחד משני טיפוסי מתקנים שנמצאו בסמוך לתנור בחפירות מצדה. הראשון – מתקנים שכונו על ידי הארכאולוג "תנורי אפיה קטנים (טאבון)", הדומים בצורתם לתנור, אך ניתן לשפות על גבם גם קדרה. למתקנים אלו יש "עין" בצידם הקדמי. השני – כירות עגולות שנמצאו במצדה ובבית השרוף. כירות אלה מיועדות ככל הנראה לקדרה אחת. יש להן 'פטפוטים' (בליטות שנועדו להחזיק את הקדרה), וכאשר מכסים את הפתח הן יכולות לשמש לאפייה. לכירות אלה פתח עליון בלבד, ללא 'עין', אך ייתכן שה'עין' במקרה זה היא הפתח העליון, אותו מכסים או מגלים לפי הצורך.[11]
הלכותיו
במשנה בשבת[12] נקבע שכאשר מסיקים אותו ב'קש ובגבבא' (גבעולים וזרדים) דינו ככיריים – שדינם חמור פחות מתנור לעניין בישול בשבת. ואילו כאשר הוא מוסק בגפת (פסולת הזיתים) ובעצים – דינו כתנור שמחמירים בו מפאת חומו הרב. לדעת מפרשים,[13] חלוקה זו נוצרת מכיוון שחומו של הכופח הוא באמצע – בין חום התנור הרב (בגלל צורתו (קונוס)) ובין חום הכירה שכתוצאה מרוחבה – הבלהּ מועט. ולכן כשמסיקים אותו בגפת ועצים – שבוערים זמן רב ולא מתכלים ויש חשש שיחתה בהם אזי החמירו בו לעשות דינו כתנור, משא"כ כשמסיקו בקש וגבבא – שנשרפים מהר ללא השארת גחלים שניתן לחתות בהם.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: כופח |
הערות שוליים
- ^ משנה, שבת פ"ג מ"ב ; כלים פ"ה מ"ב
- ^ משנה, כלים פ"ו מ"ב
- ^ משנה, מנחות פ"ה מ"ט
- ^ ספרא, שמיני פרשה ח
- ^ משנה, כלים פ"ח מ"ז
- ^ משנה, מנחות שם
- ^ בבלי, שבת לח,ב
- ^ פירוש המשנה לרמב"ם, שבת פ"ג מ"ב ; רבי עובדיה מברטנורא, שם ; ערוך, ערך: כפח ; רש"י, שבת לח,ב.
- ^ טובה דיקשטיין, "על שולחן האוכל הארץ ישראלי בתקופות בית שני, משנה ותלמוד", עבודת דוקטורט בהנחיית פרופסור זאב ספראי, אוניברסיטת בר –אילן.
- ^ רפאל פרנקל, מתקני אפייה בראי הספרות התלמודית, קתדרה 139.
- ^ טובה דיקשטיין, שם.
- ^ משנה, שבת פ"ג מ"ב
- ^ פירוש המשנה לרמב"ם, שבת פ"ג מ"ב.
