כוח הסבר
כוח הסבר הוא היכולת של השערה או תאוריה מדעית להסביר בצורה יעילה את הנושא שאליו היא נוגעת. ההפך שלה הוא אימפוטנציה הסברתית.
קריטריונים
בעבר הוצאו קריטריונים או מדדים שונים לעוצמת כוח ההסבר. במיוחד, נאמר שהיפותזה או תאוריה היא בעלת כוח הסבר גדול יותר לעומת אחרת באותו נושא במקרים הבאים:
- אם היא לוקחת בחשבון יותר עובדות או תצפיות;[1]
- אם היא משנה יותר "עובדות מפתיעות" לכדי "דבר מובן מאליו" (בעקבות צ'ארלס פרס);
- אם היא מספקת פרטים נוספים על קשרים סיבתיים, מה שמוביל לדיוק ונכונות גבוהים של התיאור;
- אם היא בעלת כוח ניבוי גדול יותר (אם היא מציעה יותר פרטים ביחס למה צפוי להראות ומה צפוי לא לראות);
- אם היא תלוי פחות באנשים או מוסדות בני-סמכא ויותר בתצפיות;
- אם היא מניחה פחות הנחות;
- אם היא מתאימה יותר עקרון ההפרכה (ניתנת יותר לבדיקה על ידי תצפית או ניסוי, בעקבות קרל פופר).
- אם ניתן להשתמש בו כדי לדחוס תצפיות מקודדות לפחות ביטים (תאוריית ההסקה האינדוקטיבית של סולומונוף (אנ'))
הסברים שקשה לשנותם
הפיזיקאי הבריטי דייוויד דויטש (אנ') הציע שתאורטיקנים צריכים לחפש הסברים שקשה לשנותם (hard to vary). קשה לשנות תיאוריה או הסבר אם כל הפרטים ממלאים תפקיד פונקציונלי, כלומר, לא ניתן לשנות או להסיר אותם מבלי לשנות את התחזיות של התיאוריה. לעומתם הסברים קלים לשינוי (כלומר, גרועים), הם כאלה שניתנים לשינוי בקלות, וזאת באופן שיאפשר ליישב אותם עם תצפיות חדשות, מכיוון שהם בקושי קשורים לפרטי תופעת השאלה.
דויטש לוקח דוגמאות מהמיתולוגיה היוונית. הוא מתאר כיצד תיאוריות מאוד ספציפיות ואפילו כאלה שעומדות במבחן ההפרכה של פופר, סופקו במיתולוגיה זו כדי להסביר שצערה של אלילה בשם "דמטר" גורם לשינוי של עונות השנה. לחלופין, מציין דויטש, אפשר היה להסביר באותה קלות את עונות השנה כנובעות מאושרה של אלילה זו. דבר זה מצביע על כך שמדובר בהסבר גרוע מכיוון שקל כל כך לשנות את הפרטים שלו באופן שרירותי. ללא הקריטריון של דויטש, 'הסבר האלילים היווני' היה יכול פשוט להוסיף הצדקות. אותו קריטריון, של "קשה לשנות", עשוי להיות מה שהופך את ההסבר המודרני לעונות השנה להסבר טוב. אף אחד מהפרטים על כדור הארץ המסתובב סביב השמש בזווית מסוימת במסלול מסוים אינו ניתן לשינוי בקלות מבלי לשנות את הקוהרנטיות של התיאוריה.
קשר לקריטריונים אחרים
הפילוסוף קרל פופר הודה שאפשר מבחינה לוגית להימנע מעיקרון ההפרכה של השערה על ידי שינוי פרטים כדי למנוע כל ביקורת, תוך אימוץ המונח תחבולה מחסנת מהנס אלברט. [2] פופר טען שיש להעביר השערות מדעיות לבדיקות מתודולוגיות כדי לבחור את ההשערה החזקה ביותר.[3]
יש הבחנה בין כוח הסברי של תאוריה או טענה לבין כוח ניבוי של תאוריה. כוח הסבר מסביר את כל התצפיות והניסויים שבוצעו עד כה, לעומת זאת כוח ניבוי של תאוריה הוא היכולת שלה לחזות מראש, מה יהיו התוצאות של ניסויים או תצפיות שטרם בוצעו. יש כמות גדולה של הסברים בעלי כוח הסברי גבוה. לדוגמה "העולם המוכר אינו קיים אלא הוא חלום של יצור כלשהו", או "כולנו תקועים במטריקס" ועוד. הסברים רבים מאין זה הם בעלי כוח הסבר גבוה ביחס לדברים מהעבר ("הכל יכול להיות בחלום" יכול להסביר כל תצפית). לעומת זאת הסברים אלה הם בעלי כוח ניבוי עלוב - קשה לחזות איתם מה יהיו תוצאות של ניסוי מסוים או תצפית שטרם ביצענו.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ ריצ'רד פיינמן, החדווה שבגילוי דברים, עמ' 117-118
- ^ Ray S. Percival (2012), The Myth of the Closed Mind: Explaining why and how People are Rational, p.206, Chicago.
- ^ Karl R. Popper (1934), The Logic of Scientific Discovery, p.20, Routledge Classics (ed. 2004)
