טלוויזיה פיראטית
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
טלוויזיה פיראטית היא כינוי לשידורי טלוויזיה המופעלים ללא רישיון של רשות מוסמכת, בדומה לעמיתה הרדיו פיראטי. המונח פיראט חסר פרשנות אוניברסלית ספציפית. זה מרמז על צורת השידור כי היא לא רצויה על ידי רשות הרישוי בתוך השטח שבו הם קיבלו אותות שלה, במיוחד כאשר התחנה משדרת אל אותה המדינה שבה היא נמצאת. כאשר השטח של השידור אינו מדינה, או כאשר ישנה מדינה של שידורים לא חוקיים, אותם אותות השידור עשויים להיחשב בלתי חוקיים בארץ שבה נקלטים השידורים, לכן "טלוויזיה פיראטית" יכולה להיות הרבה דברים להרבה אנשים. תחנות טלוויזיה פיראטיות יכולות להקרא גם בשם "טלוויזיה מוברחת" ועלולים לבלבל עם שידורי LPTV (תחנות בעלי טווח קליטה קצר) מורשים, שירותי טלוויזיה למבוגרים, תחנות טלוויזיה ניסיוניות או שידורי ניסיון של תחנות טלוויזיה חדשות.
היסטוריה
בניגוד לרדיו פיראטי, תחנות טלוויזיה פיראטיות אינן נפוצות בארצות הברית או בריטניה. תחנת הטלוויזיה הפיראטית הראשונה בארצות הברית הייתה Lanesville TV, שפעלה מהרי קטסקיל בשנים 1972 -1977. תחנת טלוויזיה פיראטית שתפסה כותרות בארצות הברית, פעלה במשך 2 לילות באפריל 1978 מהעיר סירקיוז במדינת ניו יורק בערוץ 7 בטלוויזיה ונקראה בשם "לאקי 7". המשדר נבנה מרכיבים שנלקחו ממגבר של גיטרה, והשידור התבצע באמצעות האנטנה של תחנת הרדיו של קמפוס אוניברסיטת סירקיוז. מאמר קצר על תחנת הטלוויזיה הפיראטית הופיע בעיתון "ניו יורק טיימס".
טלוויזיה פיראטית בישראל
בשנת 1981 הגיעה לנמל אשדוד האנייה "אודליה", לאחר שבוצעו ממנה מספר שידורי טלוויזיה נסיוניים[1][2]. האנייה ביצעה מספר הפלגות ושידורים[3], אך פעילות השידורים נתקלה בשיבושים[4][5], בנושאי רגולציה[6][7][8][9], ובהתנגדות מצד רשות השידור[10] שאף הגיעה להנחיה של מנכ"ל רשות השידור למנוע כתבת טלוויזיה בנושא[11].
באמצע שנות ה-80 גורמים מסחריים ניסו להפיק פרסומות זולות דרך שידורים פיראטיים באמצעות חיבור לאנטנות של בנייני מגורים. שידורי הערוצים הפיראטיים בישראל כללו סרטים במשך רוב שעות היום ופרסומות ביניהם. לקראת סוף שנות ה-80 החרימה המשטרה את שידורי הטלוויזיה הפיראטית[דרושה הבהרה].
הקמת חברות הכבלים
בשנת 1989 החלו לפעול שידורי הכבלים החוקיים באמצעות 5 חברות תקשורת (שאוחדו מאוחר יותר ל-HOT) והוקמה "המועצה לשידורי כבלים" שאוחדה לאחר מכן עם "המועצה לשידורי לווין" למועצה לשידורי כבלים ולווין. בשנת 2011 החלו גם שידורי עידן +.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ שידורי טלוויזיה פירטיים יחלו ביום ה' מאניה, דבר, 6 באפריל 1981
- ^ דני צדקוני, נציגי משרד התקשורת הזהירו אניית הטלוויזיה שלא תשדר, דבר, 7 באפריל 1981
- ^ משרד התקשורת חושש מפני הקמת תחנות טלוויזיה נוספות, דבר, 13 ביולי 1981
- ^ מירי פז, "אודליה" תשדר את "מאש", דבר, 23 ביוני 1981
- ^ סופרת דבר, "אודליה" שידרה - הישראלים לא ראו, דבר, 24 ביוני 1981
- ^ ועדת־הכלכלה סיימה הכנת "חוק אודליה", דבר, 6 באוקטובר 1981
- ^ משרד התקשורת חושש מפני הקמת תחנות טלוויזיה נוספות, דבר, 13 ביולי 1981
- ^ טובה צימוקי, הממשלה תדון בהצעת חוק למניעת שידורים פיראטיים, דבר, 14 במאי 1981
- ^ משרד התקשורת: לאשר חוק האוסר שידורים פיראטיים מהים, דבר, 1 בספטמבר 1981
- ^ טובה צימוקי וראובן שפירא, רשות השידור לוחצת להחיש את חוק השידורים הפירטיים, דבר, 12 במאי 1981
- ^ טובה צימוקי, גינוי להחלטת לפיד למנוע שידור כתבה על אודליה, דבר, 24 ביוני 1981
