כאחלמה קבועה בעטרת

מה נהדר - כאחלמה קבועה בעטרת
וּבְכֵן מַה־נֶּהְדָּר כֹּהֵן גָּדוֹל. בְּצֵאתוֹ בְּשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ כְּאַחְלָמָה קְבוּעָה בַעֲטֶרֶת. כְּאֹדֶם קְשׁוּרָה בְכוֹתֶרֶת כְּנֹפֶךְ בְּאֵפוֹד מוֹדַעַת. כְּיַהֲלֹם בְּחֹשֶׁן נוֹדַעַת כְּיָשְׁפֵה זוֹהֶרֶת בְּעַיִשׁ. כְּשֹׁהַם בְּעַמּוּדֵי שַׁיִשׁ כְּסוֹחֶרֶת מְמֻלָּאָה בְּמִכְתָּם. כְּפִטְדָה מְשֻׁבֶּצֶת בְּחוֹתָם כְּבָרֶקֶת זִיו הוֹד זוֹרֶקֶת. כְּרָאמָה עַד מְאֹד מַבְרֶקֶת כְּיָרֵחַ בְּהִלּוֹ בַּחֲבוּרָתוֹ. כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ כְּחַמָּה בְּכוֹכְבֵי מְעוֹנַי. כְּקָדוֹשׁ כְּמַלְאַךְ ה'

כאחלמה קבועה בעטרת הוא פיוט מסוג מה נהדר שחובר על ידי רבי יוסף אבן אביתור במאה ה-10 ונאמר במנהגי ספרד ותימן בתפילת מוסף של יום הכיפורים, לאחר אמירת סדר העבודה.

הפיוט מתאר את פארו ואת מראהו של הכהן הגדול כאשר עבד בבית המקדש, ובפרט כאשר זכה להיכנס לקודש הקדשים במהלך עבודת יום הכיפורים.

מבנה ותוכן הפיוט

הפיוט בנוי משבעה טורים בני שתי צלעיות כל אחד. אקרוסטיכון הצלעיות יוצר "א (א)ני י (ש)סף בר יצחק". בכל טור, שתי הצלעיות חרוזות זו בזו. כל צלעית משווה את הכהן הגדול למשהו נאה. בתחילה (חמש השורות הראשונות) לאבנים טובות (רובן - אבני החושן) ולאחר מכן לגרמי השמיים ולמלאך.

לקריאה נוספת

• ישראל לוין, "החלום לא כחלום יעוף – קולות מן העבר בשירתו של אמיר גלבוע", שירה ארגוה ידי רעיון, מכון הברמן והקיבוץ המאוחד, 2009, עמודים 538-539, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• הקלטות של ביצוע הפיוט - חיפוש בקטלוג מרחב

פירושים לפיוט

• רבי דוד אבודרהם, תשלום אבודרהם, באתר היברובוקס
• רבי משה ניגרין, מלאכת עבודת הקדש, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• הרב רפאל ישראל קמחי, עבודת ישראל, באתר היברובוקס
• הרב יעקב יצחקי, מחזור אהלי יעקב יום כפור, באתר היברובוקס

קישורים חיצוניים

• כאחלמה קבועה בעטרת, באתר מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית, בתוך: סדר עבודה ליום כיפור לרבי יוסף בן אביתור, כולל ניתוח מילוני

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37610254כאחלמה קבועה בעטרת