ישראל יהושע זינגר
 | |
| ישראל יהושע זינגר, צילום של קרל ואן וכטן |
ישראל יהושע זינגֶר (שם העט בכתיב יידי: י. י. זינגער; 30 בנובמבר 1893 – 10 בפברואר 1944) היה סופר, מחזאי ועיתונאי יידיש.
ביוגרפיה
י. י. זינגר, בנו של רב, נולד בעיירה בילגוריי שבפולין. הוא אחיהם של סופרת היידיש אסתר קרייטמן ושל סופר היידיש וחתן פרס נובל לספרות יצחק בשביס-זינגר. בגיל 15 עבר י. י. זינגער לוורשה, ובהיותו בן 18 החל לכתוב. כתביו הראשונים פורסמו ב-1916 בעיתוני יידיש. בין השנים 1918–1921 חי בקייב, ושם פרסם את סיפורו "פערל" (יידיש: "פנינים"). ב-1921 הפך לכתב של העיתון האמריקאי היידישאי הנפוץ "פארווערטס". ב-1927 כתב את סיפרו הראשון, "פלדה וברזל" (יידיש: "שטאָל און אייזן"). ב-1932 הופיע ב"פארוועטס" מחזהו "יושע עגל" (יידיש: "יאשע קאלב"), שזכה להערכה, הומחז והוא הידוע מבין כתביו.
בשנת 1934 היגר לניו יורק, וב-1937 פרסם את ספרו "האחים אשכנזי" (יידיש: "די ברידער אשכנזי"), הנחשב לספר מופת.
חוה קלר מבית Kon (ילידת לודז' 1929), נכדתו של אדם שעליו מבוסס אחד מגיבורי הספר, מגלה פרטים שמאחורי הספר:
- "יהושע זינגר ביסס את ספרו "האחים אשכנזי" המספר את תולדות העיר לודז' ומתרכז בסיפור על האחים דוד יוסף קון (הבכור, סבה של חוה קלר), ואוסקר קון[1]. הסופר השתמש בשם הבדוי "אשכנזי" כדי להימנע ממשפט דיבה, כי הפרסום לא היה מחמיא.
- אביהם של האחים קון היה מנהל בית חרושת לטקסטיל שהוקם על ידי גרמנים שהיגרו ללודז' במחצית המאה ה-19. מייסד המפעל הגרמני שכר יהודי דתי בשם לוי יצחק קון שינהל לו את המפעל (Widzewska Manufaktura) והשניים התיידדו מאוד. כעבור כ-20 שנה המנהל לוי יצחק קון לקח את בנו הצעיר אוסקר קון כעזר כנגדו. אוסקר נכנס "לעובי הנול" והכיר את כל החוטים וכעבור כ-10 שנים (בתחילת המאה ה-20) כשנפטר בעל המפעל הגרמני והבעלות עברה לידי בניו הנובו-רישים שלא גרו בלודז' ולא התעניינו במפעל, הציע להם אוסקר לפטר את אביו ולמנות אותו למנהל בלעדי. יורשי המפעל שקיבלו בינתיים תואר אצולה בגרמניה על תרומתם לכלכלה, היו זקוקים לכסף רב כדי לקיים אורח חיים ראוותני. הכנסות המפעל לא הספיקו ואוסקר הפך את המפעל לחברת מניות וסיפק את דרישותיהם הגוברות לכסף על ידי מכירת מניות. כאשר בבוא היום נקבעה אספת בעלי מניות התברר שמי אם לא אוסקר הוא בעל רוב המניות. וכך השתלט בתחילת המאה ה-20 על המפעל."
זינגר נפטר בניו יורק בשנת 1944, בגיל 51.
מספריו
- פלדה וברזל, 1927
- יושֶה עגל ("יאשע קאלב"), 1932 (רומן; הוצאה נוספת : 1933).
- האחים אשכנזי, 1935
- החבר נחמן, 1943
- בית קרנובסקי (די משפחה קארנאווסקי) - 1943
- על עולם שאיננו עוד - חלקה הראשון של אוטוביוגרפיה שיצאה לאור אחרי מותו.
- אַ פֿרעמדער
- 22 סיפורים, תורגמו לעברית על ידי אהרון צפנת, מ' ניומן, תשל"ב
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של ישראל יהושע זינגר, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת מאמרים על ישראל יהושע זינגר באתר רמב"י
- י. מ. ניימן, גלגולה של קאריירה ספרותית - לדמותו של י. י. זינגר, דבר, 3 במרץ 1944
- איזה פרליס, מאה שנות משפחה יהודית בפולין: "האחים אשכנזי" של י.י. זינגר סוף־סוף בתרגום עברי, מעריב, 11 בדצמבר 1987 (ביקורת)
- ישעיה שטיינברגר, הסלידה מקלקלת את השורה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 11 במאי 2012
- "עכשיו כולנו כאחד יהודים": זהות יהודית-גרמנית ברומן בית קרנובסקי מאת זינגר, באתר יד ושם
- Free version in Yiddish of Fun A Welt Wos Iz Nishto Mer
הערות שוליים
