רבי ישועה שמעון חיים עובדיה
| לידה |
4 ביוני 1872 כ"ז באייר ה'תרל"ב צפרו, מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
27 באוגוסט 1952 (בגיל 80) ו' באלול ה'תשי"ב |
| מקום קבורה | בית הקברות בצפרו |
| תפקידים נוספים | רבה הראשי של צפרו, מחבר תורני |
| חיבוריו | ישמח לבב |
הרב ישועה שמעון חיים עובדיה (מכונה ישמ"ח; כ"ז באייר ה'תרל"ב, 4 ביוני 1872 - ו' באלול ה'תשי"ב, 27 באוגוסט 1952) היה רבה של העיר צפרו שבמרוקו ומחבר השו"ת ישמח לבב (הרומז לשמו) וספרים נוספים.
ביוגרפיה
נולד בעיר צפרו שבמרוקו בשם שמעון חיים עובדיה, לג'מול ולרב מסעוד עובדיה ששימש כשליח ציבור בבית הכנסת של הקהילה היהודית בעיר. למד תורה אצל אביו, ואצל הרבנים אבנר ויוסף אג'ייני. בצעירותו למד בחברותא עם הרב רפאל עמרם מאמאן שהיה מרבני מרוקו.
בשנת ה'תר"ן (1890) נשא את אסתר בתו של מיימון עזראן. לאחר נישואיו התגורר בצפרו והחל ללמוד בישיבת 'וזאת ליהודה' בעיר, שהוקמה ומומנה על ידי הרב משה מרציאנו.[1]
בשנת ה'תרס"א (1901), לאחר פטירת אביו, נתמנה במקומו לשליח ציבור בבית הכנסת של קהילת צפרו. במסגרת תפקידו היה מעביר דרשות מידי שבת בבית הכנסת. בנוסף, הוא שימש גם כגבאי צדקה, ותפקידו היה לטפל בחלוקת כספי הצדקה של הקהילה היהודית. בתקופה זו נטל חלק בפעילות תנועת חובבי ציון וחיבר בין התנועה שבעיר פאס לזו שבעירו צפרו. פעילות זו הופסקה לאחר שהתנועה הציונית הוצאה אל מחוץ לחוק במרוקו.
לאחר שחלה במחלה קשה הוסיפו לו את השם 'ישועה'.
בשנת ה'תרצ"ט (1939) החל לכהן ברבנות העיר צפרו (למעט תקופה קצרה שכיהן ברבנות העיר והעביר את הרבנות לידי רבי אבא אלבז). שימש בתפקידו ארבע שנים עד לפטירתו בשנת תשי"ב. בנו, הרב דוד עובדיה, מונה במקומו לרבה של צפרו.
הלך לעולמו בו' באלול ה'תשי"ב (1952) ונקבר בבית העלמין בצפרו.
חתנו, הרב יעקב בן נון (חותה), כיהן כרבה הראשי הראשון של העיר שדרות, עד לפטירתו.
נכדו (בן בתו) הוא הרב מאיר אלבאז, ראש ישיבת "שבות יהודה".
חיבוריו
- הרב ישועה שמעון חיים עובדיה, שו"ת ישמח לבב, באתר היברובוקס
- הרב ישועה שמעון חיים עובדיה, תורה וחיים, באתר היברובוקס
- הרב ישועה שמעון חיים עובדיה, תשובת השנה, באתר אוצר החכמה
קישורים חיצוניים
- חכם ישועה שמעון חיים עובדיה, באתר "החכם היומי"
- עמוד הנצחה באתר קהילת צפרו
הערות שוליים
- ^ שו"ת ישמח לבב בהקדמה
31519854ישועה שמעון חיים עובדיה