רבי יצחק מלר
 | |
| לידה |
1851 ה'תרי"ב קרמניץ |
|---|---|
| פטירה |
9 בינואר 1931 (בגיל 80 בערך) ה'תרצ"א בולגראד (אנ') |
| מקום פעילות | קרמניץ, לאַנאָוויץ, מנזיר, בולגראד (אנ') |
| תחומי עיסוק | מחקר תורני |
| חיבוריו | עזרה להבין |
הרב יצחק מלר (או: מעלער; או: מעליר; ה'תרי"ב[1], 1851 – כ' בטבת ה'תרצ"א, 9 בינואר 1931) היה רב, משורר וסופר אוטודידקט. רבה של בולגראד ומחבר הספר "עזרה להבין".
ביוגרפיה
יצחק נולד בקרמניץ לאביו רבי משה יהודה בן מנחם מנדל, למרות שמצבם הכלכלי לא אפשר להם לשכור לו מלמד מקצועי, הוא התחנך אצל אביו, וזקנו, ומלמדים פשוטים ומורים לא מיומנים. עם זאת, כשרונותיו הבולטים סייעו לו ללמוד באופן עצמאי ולמצוא את דרכו להשגת הישגים מרשימים, ובפרט נמשך ללמוד חכמת החשבון הפשוט, האלגברה והגאומטריה.
נישא למרת יענטא באדיע[2] מהעיר לאַנאָוויץ שבמחוז קרעמניץ (אנ'), משום איזה סיבה הוצרך לעזוב את העיר, בדרכו הגיע לבסרביה, והתיישב בהעיר בֶּנדֶרי (טיגינה). בשנת תרנ"ז (1896) פרסם את ספרו "עזרה להבין", פירוש על פירוש האבן עזרא לתורה, ובתוך שלוש שנים, בשנת תר"ס, הדפיס אותו שנית, ולאחר מכן הדפיס אותו שוב בעוד כמה שנים.
התמנה לרבה של העיר מנזיר שבבסרביה (כיום באוקראינה), ובשנת תרס"ח (1908) עבר לכהן כרב בעיר בולגרד (אנ'). בשנותיו האחרונות לא חש בטוב, אך המשיך לכתוב עד לפטירתו ב-כ' בטבת ה'תרצ"א.
החוקר נפתלי בן-מנחם תיארו במילים הבאות:
היה תלמיד חכם גדול ובקי בחכמת החשבון הדקדוק העברי והתכונה, הוא התעמק הרבה בדברי אבן עזרא והשתדל לחדור לתוך נבכי נפשו כדי להתאחד עמו בדעת. הוא מעיד שכשניגש לפרש את אבן עזרא בעיירה הקטנה לאניוויץ לא היה לפניו שום פירוש על אבן עזרא על המקרא וכשכבר סיים את פירושו הגיעו לידיו הספר מרגליות טובה אמשטרדם תפ"ב וחמשה חומשי תורה עם פירושו של ר' שלמה זלמן נעטטער איש ירושלים, אבל שכלו הישר עמד לו שברוב דבריו קלע אל המטרה. יהודה ליב פליישער כותב עליו "ועל ספרו העולה בחכמתו וסברתו הישרה בפירושו על כולנה הרב החכם הגדול מוה"ר יצחק מעלער זצ"ל מק"ק לאניוויץ בבסאראביא".
— בשערי ספר, ירושלים תשכ"ז, עמ' 27
ספריו ופרסומיו
- "עזרה להבין" - פירוש על ביאור אבן עזרא לתורה וחמש מגילות. ברדיטשוב, תרנ"ז (1896)
- "אור הגנוז" - הערות וביאורים על הספר "אור החיים הקדוש" מרבי חיים בן עטר, ברדיטשוב, תרנ"ז (1896)
הרבה להתכתב עם חכמי דורו, ועורכים של אסופות תורניות רבות פנו אליו על-מנת שיצרף לפרסומיהם את חידושיו ושיריו, ובין עבודותיו התפרסמו בכתבי עת כדוגמת "כנסת הגדולה", "המליץ", "תלפיות", "הפסגה, "גן פרחים", "הצפירה", "קבוצי אפרים", "אונזער גייסט"[3].
חיבר גם פירוש על התורה ופירוש על מסכת אבות, אבל לא נדפסו.
משפחתו
בן דודים, שמואל וגיטל קיפרמן בבלץ.
לקריאה נוספת
- בן-ציון אייזנשטט, דור רבניו וסופריו - חלק ב, תר"ס, עמ' 30.
- נפתלי בן-מנחם, בשערי ספר, ירושלים תשכ"ז, עמ' 26–27.
- ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, מוסד הרב קוק, ירושלים, כרך ג, עמ' 88–90
קישורים חיצוניים
- בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' יצחק מעליר, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ב, עמודים 30, באתר HebrewBooks
- מנדל דודזון, ילקוט ווהלין - ח, באתר אוצר החכמה
- מעלער, יצחק, עזרה להבין, ברדיטשוב, תרנ"ז, 1896, באתר היברובוקס
- מעיר המלוכה, הצפירה, 12 באוגוסט 1900
- משפט ספר, הצפירה, 14 באוקטובר 1897
- דעות הרבנים על דעת הציוניות, הצפירה, 22 במאי 1900
- מאנזיר, הצפירה, 13 במאי 1900
- אל העורך, המליץ, 12 במרץ 1897
- כתבה על העיר "לאנובצה" בעיתון "בדרך", 4 ביוני 1937
- "הודעת אבל" מבן דודים שלו בעיתון "אונזער צייט", 24 ביאנואר 1931
- "הודעת אבל" עם כתבה ביידיש בעיתון "אונזער צייט", 17 ביאנואר 1931
- "הודעת אבל" עם תמונתו בעיתון "אונזער צייט", 17 ביאנואר 1931
הערות שוליים
- ↑ בכל המקורות מופיע שנת פטירתו לשנת תרי"ז, אולם יהודה לייב פליישר פרסם בשנת תרפ"ז את "הערה לפרוש ראב"ע" ב"הצופה לחכמת ישראל", כרך יא, לכבוד יום הולדתו ה-75, ולפי זה נולד בשנת תרי"ב. תאריך זה תואם יותר לעובדה שבתו פייגא, שהייתה נשואה בת 23, נפטרה בשנת תרנ"א. וכן בכתבה עליו בעיתון "אונזער צייט" כתב שהיה בן 80 כשנפטר. וב"ילקוט ווהלין" (מצוין ב"לקריאה נוספת"), כתוב שנפטר בן 86, ולפי זה נולד בשנת תר"ה.
- ↑ נפטרה בי"ג באדר תרנ"א. גם בתו הנשואה, פייגא, נפטרה באותה שנה.
- ↑ יצחק מעלער, אונזער גייסט - ד, באתר אוצר החכמה.
יצחק מלר40629373Q132444155