רבי יצחק חיות (זרע יצחק)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יצחק חיות (נפטר 1726) היה הרב אב בית דין ור"מ של קהילת סקוליה בגליציה המזרחית, ומחבר ספר זרע יצחק על המשניות. אביו היה נכדו של רבי יצחק חיות (הראשון), אב"ד לבוב, קרקוב, ופראג.

אבותיו

רבי יצחק היה בנו של רבי יעקב חיות, בנו של רבי מנחם מאניש חיות (רבה של וילנה), בנו של רבי יצחק חיות (הראשון).

ביוגרפיה

נשא לאישה את בתו של רבי ידידיה גד מקאליש[1].

ישב בעיר סקוליה שנים רבות עד אשר התחילו כת שבתי צבי להתגבר בעירו, והוא עמד בפרץ להרחיקם ולהבדילם מתוך העדה, אבל הם התגברו עליו, אז יצא מן העיר והתיישב בעיר דרוהוביץ', שם כיהן מחותנו, רבי יקותיאל זלמן סג"ל, כרב העיר[2].

נפטר כ"ז באלול ה'תפ"ו (1726) ונקבר בדרוהוביץ'. אמר כי מקבל על עצמו עשרה דורות מזרעו, שבכל עת צרה כשיבואו על קברו, יוושעו מצרתם[3].

חיבוריו

חיבר 13 חיבורים[4]:

  1. דרשות על התורה
  2. ביאור על פירוש רש"י על התורה
  3. ביאור על ההפטרות
  4. ביאור על תהילים
  5. ביאור על המשניות
  6. חידושים על התלמוד
  7. שאלות ותשובות
  8. קיצור יורה דעה
  9. חיבור על תרי"ג מצוות
  10. חידושים בקבלה
  11. קיצור דרושי עץ החיים וביאור דבריו
  12. חיבור על תוכחת מוסר
  13. חיבור על דקדוק

מכל חיבוריו לא נדפס אלא החמישי (על המשניות), שיצא לאור בשנת ה'תצ"ב בפרנקפורט על האודר על ידי בנו רבי אליעזר חיות תחת השם "זרע יצחק". הספר נלקט מכתביו על ידי תלמידיו. בתחילת הספר מופיעה הסכמתו של בעל פני יהושע, שמתאר אותו: "הרב הגאון הגדול המפורסם בדור".

צאצאיו

מצאצאיו הידועים לנו[5]:

  • בנו, רבי יהודה ליב חיות.
  • בנו, רבי בנימין וולף חיות.
  • בנו, רבי אליעזר חיות, שהוציא לאור את ספרו "זרע יצחק". הוא היה ר"מ בפשבורסק ובשצ'ריץ. חתן רבי מרדכי הלוי אב"ד קוצק, בן רבי יקותיאל זלמן אב"ד דרוהוביץ'.
  • חתנו, רבי מאיר מכפר ישינקה (סמוך לטורקה), מתלמידי הבעל שם טוב[6].

הערות שוליים

  1. ^ חיים ישכר גראס, קונטרס תפארת בנים אבותם, פרק שלישי, אות א'
  2. ^ חיים ישכר גראס, קונטרס תפארת בנים אבותם, פרק שלישי, אות ה'
  3. ^ מיכאל בראווער, פאר יצחק (נדפס מחדש ה'תשס"ו), פרק ראשון (ראו שם בהערה)
  4. ^ חיים ישכר גראס, קונטרס תפארת בנים אבותם, פרק שלישי, אות י'
  5. ^ חיים ישכר גראס, קונטרס תפארת בנים אבותם, פרק רביעי
  6. ^ ישראל רוזנברג, סדר הדורות ואילו היוחסין תולדות אברהם - מנחת שלמה, עמוד 464
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0