יעקוב אבן כיליס
| פטירה | 991 |
|---|---|
יעקוב אבן כיליס (בערבית: يعقوب ابن كليس (991-930) היה מדינאי וסופר יהודי שהתאסלם, וזיר תחת הפאטימים במצרים (979-991).
קורות חיים
בעיראק, בארץ ישראל ובמגרב
אבו אלפרג' יעקוב אבן יוסף אבן כיליס נולד בבגדד ב-930 במשפחה יהודית מכובדת. בילדותו (כנראה סביב 940) היגר עם משפחתו לארץ ישראל. בעיר רמלה הפך לסוכן הסוחרים[1] (וכיל אלתג'אר) בתקופה בה האחשידים שלטו על מצרים וארץ ישראל בחסות בית עבאס.
בתפקידו כנגיד הסוחרים הלשין בפני אבו אל-מיסכ כאפור, עוצר מצרים (והשליט בפועל) על כסף שהסתירו סוחרים יהודים. הכסף הוחרם וקרנו של אבן כיליס עלתה.
אבן כיליס נהיה פקיד ממשל (יועץ כלכלי) תחת השליט כאפור אל אח'שידי במעמד של מומחה כלכלי והיה בעל תפקיד של ניהול מערך הכספים המצרי. אבן כיליס שאף להתקדם למשרת הווזיר, אבל תפקיד זה נמנע ממנו בשל יהדותו ולכן התאסלם ב-967.
לאחר מותו של כאפור, אבן כיליס הסתכסך עם יורשו, הושלך לכלא, הצליח להשתחרר וברח לאיפריקיה שבמגרב, אל השטח שבשליטת הפאטימים. הוא התחבר עם קבוצת יהודים שהיו מקורבים לשלטון ובאמצעותם התקרב לשליטים הפאטימים. כאשר אל-מועיז יצא לכבוש את מצרים, היה אבן כיליס בפמליה של אל-מועיז.
במצרים
עם ההשתלטות על מצרים הטיל אל-מועיז על אבן כיליס את המשימה של ארגון המערכת הכלכלית של האימפריה הפאטימית במצרים.
ב-974 אלמועז מת ובנו, אלעזיז עלה לשלטון. אלעזיז מינה ב-979 את אבן כיליס להיות הווזיר של הפאטימים בתואר הווזיר הגדול (אל וזיר אל אג'אל). אבן כיליס נשאר וזיר עד מותו ב-991.
אבן כיליס היה פטרון המדע והתרבות, היה שותף להפיכת מסגד אל-אזהר למוסד ללימודי דת האסלאם ב-988. בהקדמה לספר התפילה של סעדיה גאון כתוב שהוא הוצג במסגרת מג'לס (מועצה) שערך אבן כיליס.
ב-980 אבן כיליס חיבר ספר חוק איסמאילי ("כתב פי אלפקה" - ספר דינים), המבוסס על פסקי האמאמים אל-מועזז ואל-עזיז, ספר זה הפך לספר לימוד מקובל לאנשי משפט איסמאילים ושרד עד היום.
לקריאה נוספת
- יעקב לב, המרת דת ומומרים במצרים בימי הביניים, פעמים 42, עמ' 76 ואילך.
הערות שוליים
- ^ הממונה מטעם הממשל לקבל סחורות יבוא מטעם הסוחרים ולסדר את ענייני המיסים הקשורים בסחר זה.
24968587יעקוב אבן כיליס