יעקב בלופולסקי
| לידה |
6 במאי 1916 קייב, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
5 במאי 1993 (בגיל 76) מוסקבה, רוסיה |
| תקופת הפעילות | 1938 עד מותו |
| יצירות ידועות | תכנון מחודש של מרכז העיר נובורוסיסק (עם בוריס יופן) |
| פרסים והוקרה |
עיטור לנין עיטור אות הכבוד האדריכל העממי של ברית המועצות פרס הפדרציה הרוסית פרס לנין פרס סטלין ומדליות נוספות |
יעקב בֵּלוֹפּוֹלְסְקִי (ברוסית: Яков Борисович Белопольский; 6 במאי[1] 1916 - 5 במאי 1993) היה אדריכל יהודי-סובייטי, התפרסם בתכנון שיקום מספר ערים לאחר מלחמת העולם השנייה ובנה אנדרטות לזכרה המתפרסות על פני אירופה ואסיה.
קורות חיים
הוא נולד בקייב, למד במוסד (אקדמיה) לאדריכלות במוסקבה בין 1932 ו-1937. מ-1938 השתתף בתכנון ארמון הסובייטים, מבנה פנימי של אולם קבלות הפנים, אולם הכניסה לאורחים בעולם התצוגה הסובייטי בתערוכת ניו יורק של 1939. באותו הזמן גם תכנן מספר אנדרטות לזכר גיבורי ברית המועצות.
אחרי מלחמת העולם השנייה השתתף בתוכניות שיקום של נובורוסיסק ומוסקבה. חבר באקדמיית האמנויות של ברית המועצות מ-1983. נקבר בבית הקברות החדש של מחוז דונסקוי.
יצירתו
בין הפרויקטים בתכנונו נמנים: פרויקט גדת הפרונזה, קרקס מוסקבה, ספריית אקדמיית המדעים וספריית אקדמיית מדעי הרפואה של ברית המועצות ואוניברסיטת אחוות העמים יחד עם שותפים נוספים. מוזיאון אחוות הלוחמים הסובייטית-פולנית בלנינו. פסל לזכר גנרל ניקולאי ואטוטין בקייב. טריפטיכון המורכב משלושה פסלים: הלוחם-המשחרר בפארק טרפטו שבדרום ברלין, אמא מולדת על גבעת ממאי בוולגוגרד והעורף - לחזית במגניטוגורסק (לפי סדר ההקמה). מרכז העסקים "זניט".
הערות שוליים
- ^ 23 באפריל לפי לוח השנה דאז
