ימאהה VMAX
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח.
| ||
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח. |
מאפיינים כלליים | |
---|---|
יצרן | ימאהה מוטור |
שנות ייצור | 1985–2007 |
סיווג | Power cruiser |
אורך | 2.3 מטרים |
רוחב | 0.795 מטרים |
גובה | 1.16 מטרים |
משקל | 263 קילוגרם |
מפרט טכני | |
מנוע | 1,197 סמ"ק |
מאפיינים כלליים | |
---|---|
יצרן | ימאהה מוטור |
שנות ייצור | 2009–הווה |
סיווג | Power cruiser |
אורך | 2.395 מטרים |
רוחב | 0.820 מטרים |
משקל | 315 קילוגרם |
מפרט טכני | |
מנוע | 1,679 סמ"ק |
ימאהה VMAX (עד 2008 כונה V-Max) הוא אופנוע שיוצר על ידי חברת ימאהה היפנית בין השנים 1985—2007.
רקע
ה-V-Max נחשף על ידי ימאהה באוקטובר 1984. מנועו התבסס על מנועו של דגם ה-"Venture Royal" שתוכנן במקור לאופנוע תיור והיה בנפח של 1,200 סמ"ק מסוג ארבע פעימות.
במהלך התכנון הציבו לעצמם המהנדסים מטרה ליצור אופנוע עתיר כוח, תוך התבססות על מנועו הקיים של ה-Venture. בתחילה הם ניסו טכניקות שונות שכללו שימוש במגדש טורבו ומגדש על, אך כל הניסיונות הובילו ליצירת אופנוע בעל ממדים גדולים מעבר לרצוי. במסגרת החיפוש אחר פתרון יצירתי שישפר את הספק ה-Venture שעמד על כ-80 כוח סוסהגו המהנדסים את ה-V-Boost. המנוע שהוצג בסופו של דבר הפיק 145 כוחות סוס.
השילוב של אופנוע קסטום עתיר כוח היה חדשני ומהפכני לאותה תקופה וכך היה ה-V-Max אחראי במידה רבה להיווצרות קטגוריה חדשה שכונתה "Power Cruisers". ה-V-Max הציג חדשנות בנושאים רבים. ביצועי מנועו היו ייחודיים בקבוצתו ואף בלטו בכלל דגמי האופנועים. עיצובו החריג לאותה תקופה, ומערכות נוספות שפותחו במיוחד בשבילו כגון V-Boost השלימו את אופיו החדשני.
V-Boost
V-Boost היא מערכת הפותחת שסתומי "פרפר", בתוך סעפת היניקה בין צילינדרים 1 ו-2 ובין 3 ו-4 החל מ-5,750 סל"ד. שסתומים אלו נפתחים בהדרגה בהתאם לעליית הסל"ד עד לפתיחה מרבית ב-8,000 סל"ד. המערכת עובדת באמצעות קופסה שחורה קטנה שקוראת את סל"ד המנוע. מידע זה נשלח למנוע סרוו ייעודי של המערכת המחובר לשסתומים. ברגע שמנוע ה"סרוו" מקבל אות, מתבצעת פתיחת שסתומי הפרפר. מערכת V-Boost מוסיפה כעשרה אחוזים להספק המרבי בסל"ד גבוה.
נתונים כלליים בדגם המקורי
- מנוע וגיר
סוג מנוע - 4V, ארבע פעימות יחס דחיסה - 10.5:1 מספר שסתומים לצילינדר - 4 מערכת דלק - ארבעה מאיידים שליטה על מערכת דלק - DOHC שיטת קירור - נוזל, מים מספר הילוכים - 5 שיטת הינע - גל הינע
- שלדה, מתלים, בלמים וגלגלים
מתלה קדמי - טלסקופים 40 מ"מ, בתוספת לחץ אוויר מתלה אחורי - 140 מ"מ, שני בולמי קפיץ מידת צמיג קדמי - 110/90-V18 מידת צמיג אחורי -150/90-V15 בלמים קדמיים - שני דיסקים קוטר דיסקים קדמיים - 298 מ"מ, 11.7 inches סוג בלם אחורי - דיסק קוטר דיסק אחורי -282 מ"מ
- משקל ותכולה
גובה הכיסא (מהקרקע) - 765 מ"מ גובה כללי - 1,161 מ"מ אורך כללי - 2,301 מ"מ רוחב כללי - 795 מ"מ בסיס גלגלים - 1,590 מ"מ תכולת מכל דלק - 15.4 ליטר, מעבר לרזרבי ב-3.4 ליטר
מהירות בכל הילוך
מהירות בקמ"ש – לכל הילוך
- הילוך 1 - 90 קמ"ש
- הילוך 2 - 130 קמ"ש
- הילוך 3 - 170 קמ"ש
- הילוך 4 - 212 קמ"ש
- הילוך 5 - 247 קמ"ש
הערות – מדוד עד לקו האדום, סל"ד ב 100 קמ"ש 3,800 סל"ד.
כרונולוגיה
- 1985 - הדגם הראשון ששווק, תחילה היה ללא DOT באגזוזים. בשנה זו זהו הדגם היחיד שסמל ה VMAX היה מוטבע על גבי הצדדיות – ללא הסמל התלת ממדי המוכר מהדגמים המאוחרים לו. באותן שנים מידת הצמיג האחורי (15" 150/90) הייתה המידה הגדולה ביותר של צמיג שהורכב לאופנוע בייצור סדרתי.
- 1986 - בוצע שינוי באגזוזים בהתאם לדרישות התקינה. באותו זמן בוצע אף שינוי ב - VBoost עליה בקוטר הצינורות, מ 30 מ"מ ל 32 מ"מ וזאת כמובן במטרה לנסות לפצות את ההבדל או "הפסד" של כוח סוס מתוך "תיקון" של מערכת הפליטה בהתאם לתקנים. בשנה זו יצאה גם גרסה אירופאית אשר שווקה ללא מערכת ה V-BOOST. ההספק של המנוע היה כ 104 כוחות סוס.
- 1987 – בוצעו שינויים עיצוביים כגון שינוי הג'אנטים הקדמיים והאחוריים לעיצוב חדשני ועדכני יותר – בשלב זה עדיין בצבע אלומיניום בלבד. כמו כן כונסי האוויר – נצבעו בשחור.
- 1990 - התקנת הצתה אלקטרונית יחד עם כמה שינויים צנועים הקשורים בחיווט בסלילים (מספר המגנטים) ובגלגל תנופה ובמתנע.
- 1991 - שינויים בעיקר בדגם האירופאי. בעקבות תקינה הקשורה ברעש בוצעו מספר "קיצוצים" בביצועי המנוע – ובוצעה ירידה ל 95.2 כוחות סוס. כמו כן שינויים באורך השסתומים תרמו לשינוי במומנט מ 10.9 קג"מ ל 10.3 קג"מ.
- 1993 - בשנה זו בוצעו מספר עדכונים חשובים בעיקר בבלימה ובמזלג הקדמי. רוחב המזלג עלה מ 40 מ"מ לגודל הנוכחי של 43 מ"מ. צינורות המזלג החדשים כבר לא היו מצוידים "אוויר משותף". (צינור אוויר אשר משווה את הלחץ בין שני המוטות.) שני הדיסקים הקדמיים הוגדלו מ 282 מ"מ ל 298 מ"מ וחורי אוורור נוספו להם. כמו כן בוצע גם שינוי לקליפרים הקדמיים.
- 1996 - נוסף מנעול קסדה לאזור מסגרת השמאלי האחורי, בלוק המנוע החדש תוכנן לכל עניין מערכת השמן, כמו כן פילטר השמן השתנה לפילטר הסטנדרטי המוכר כיום. מבחינת הצביעה: הג'אנטים נצבעו בשחור, מערכת האגזוזים נצבעה בשחור, והכונסי אוויר והצדדיות נצבעו בצביעה של שחור ואלומיניום יחדיו.
- 1998 – שינויים עיצוביים בלבד, חזרה לאגזוזים מניקל
- 1999 - החזרה של הג'אנטים לצבע אלומיניום. יתר האופנוע נצבע בצביעה דמוי קרבון / סיבי פחם
- 2001 - נוספה הגנה למחזירי השמן במזלג הקדמי
- 2003 - שונה הסגנון העיצובי במד החום, מד הטורים והספידומטר, כמו כן ה "קו אדום" הורד מ 9500 סל"ד ל 9000 סל"ד. בנוסף, בשנה זו שוחררה גרסה בה הצבעים השחורים שנצבע בהם המנוע היו בגוון "מאט" ולא מבריק כפי שבוצע עד היום.
- 2005 - יום השנה העשרים של Vmax, לא הביאה לשינויים משמעותיים מלבד מה שהוזכר קודם לכן.
- 2007 - שנת היצור האחרונה של הדגם, השינוי היה בעיקר בצביעה שכלל צבע שחור עם אפליקציה של אדום מסולסל על כיסוי תיבת האוויר.
גרסאות על פני השנים
לאורך השנים היו מספר רב של גרסאות: למשל בארצות הברית הותאמה גרסה לתקינה של קליפורניה בה נדרשה מערכת EPA המבקרת אדי מכל הדלק ובקרת הפליטות. למשל לשוק היפני שוחררה גרסה שלא כללה את ה V BOOST, כללה מערכת פלטה עם מגבלות ודיאפרגמה מוגבלת, ללא ספק הגרסה ה"המקוצצת" ביותר שהופצה
כיום אופנוע ה Vmax הוא שם נרדף לקלאסיקה, לכוח, לכבוד. השילוב של אופנוע קאסטום, מנוע עתיר כוח, ותאוצה מדהימה. תצורה זו יצרה פוטנציאל עצום לשינויים והתאמה אישית של האופנוע על ידי משתמשים רבים.
חלק הסבו את ה VMAX לאופנוע ספורט של ממש כולל שדרוג מסיבי של מערכת המתלים והמנוע חלק בחרו להסבו אופנוע קאסטום עתיר תוספות וניקלים חלק האחר בחרו להעצים את הבשורה שהעביר המשורר מלכתחילה ובחרו לחזק את האלמנטים הקשורים ל "power crusher" או ה streetfighters"".
כך או כך, כיום ניתן למצוא מגוון עצום של הסבות ושדרוגים ברחבי העולם, כל אלו ובתוספת העובדה שמעל לשני עשורים האופנוע נחשב ל "שם דבר" – מוכיחים עד כמה החדשנות והבשורה הייתה חשובה וכמה היא השפיעה על עולם האופנועים בפרט והמוטוריקה בכלל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
29139605ימאהה VMAX