ים הגשמים
ים הגשמים או ים הממטרים (בלטינית: Mare Imbrium), ים ירחי גדול בירח. ים הגשמים נוצר כאשר לבה הציפה מכתש ענק שנוצר בעקבות פגיעת עצם גדול בעבר הרחוק. הים הירחי בעל פחות תווי נוף מאזורים אחרים בירח מאחר שלבה מותכת כיסתה את המכתשים וכך נוצרו פני שטח חלקים יחסית. עם זה, ים הגשמים איננו ישר כפי שהיה במקור, וזאת מאחר שאירועים מאוחרים יותר שינו את פניו.
קוטרו של ים הגשמים 1123 ק"מ, ומכיוון שכך הוא שני רק לאוקיינוס הסערות (Oceanus Procellarum) בגודלו, והוא הימה הגדולה ביותר השייכת לאגן פגיעה. אפולו 15 נחתה באזור דרום מערב הים, קרוב להרי האפנינים.
ים הגשמים מוקף בשלוש טבעות הרים קונצנטריות, אשר נוצרו בעקבות אירוע הפגיעה שיצר את ים הגשמים. טבעת ההרים הקיצונית ביותר היא בעלת קוטר של 1,300 ק"מ ומחולקת לשלושה רכסים שונים: הרי קרפטוס (Montes Carpatus) בדרום, הרי האפנינים (Montes Apenninus) בדרום מזרח והרי הקווקז (Montes Caucasus) במזרח. טבעות ההרים בצפון ובמערב לא מפותחות, ונראה כי אירוע הפגיעה לא גרם להתנשאות הרים לגובה באזורים אלו. טבעת ההרים התיכונה מהווה את הרי האלפים (Montes Alpes) והאזורים ההרריים קרוב למכתשים אפלטון וארכימדס. הטבעת הפנימית ביותר, שקוטרה 600 ק"מ, נקברה במידה רבה תחת הבזלת של הים, ונותרו רק גבעות נמוכות הבולטות בתוך מישורי הימה וקצות הימה, ויוצרות צורה דמוית מעגל.
טבעת ההרים הקיצונית מתנשאת לרום של כ-7 ק"מ מעל פני ים הגשמים. מוערך כי החומר המכסה את הימה מגיע בעומקו ל-5 ק"מ, כלומר עומקה הכולל של הימה מגיע לכ-12 ק"מ; מעריכים כי המכתש המקורי שנוצר בים הגשמים הגיע בעומקו עד ל-100 ק"מ, אך תחתית האגן חזרה למעלה מיד לאחר מכן.
האזור המקיף את ים הגשמים מכוסה בחומר שהועף מאירוע הפגיעה, ונזרק עד למרחק של 800 ק"מ. בנוסף סביב אזור אגן הגשמים יש תבנית של חריצים רדיאלים, Imbrium Sculpture, שנוצרו כנראה בעקבות פגיעה של חלקים שהועפו באירוע הפגיעה.
במרכז ים הגשמים יש ריכוז מסה, אשר משפיע על תנועתם של לוויינים במסלול ליד הירח, השפעה הגורמת לשינוי גובה של 60-100 מטר בקירוב.
קישורים חיצוניים
