ילד שמנת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ילדים במושב מולדת, 1950

ילד שמנת (בתחילה – ילד תנובה[1]) הוא כינוי ישראלי הלועג לילד או לבן נוער שצמח אצל משפחה מבוססת ובסביבה מפנקת, גדל בתנאי שפע ואינו יודע מחסור ודאגות פרנסה מהם. כינוי זה משמש שם גנאי למי שהורגל בילדותו לחיי רווחה ומותרות, ודומה ל"נולד עם כפית זהב (כסף) בפה".

מקור הביטוי בתקופת הצנע של שנות ה-50, אז התייחס הביטוי, בגלגולו המקורי ילד תנובה, בעיקר לילדי ההתיישבות העובדת (קיבוצים ומושבים, בשונה מילדי היישובים העירוניים) אשר נחשבו, גם אם לא על בסיס עובדתי, לילדים בריאים הנהנים ממזון טוב הכולל גם מוצרי חלב כמו שמנת.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חדר האוכל בקיבוץ, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24429617ילד שמנת