יורי זכרנקו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יורי זכרנקו
שר הפנים של בלארוס
28 ביולי 199416 באוקטובר 1995
(שנה ו־11 שבועות)

קולונל יורי זכרנקובלארוסית : Юры Захаранка, ברוסית: Юрий Захаренко; נולד ב-1 בינואר 1952 - מת ב-7 במאי 1999) היה שר הפנים של בלארוס ופוליטיקאי אופוזיציוני, שנחטף וככל הנראה נרצח בשנת 1999.

ראשית חייו

יורי נולד בעיר וסילייביצ'י ברצ'יצה, במחוז הומל.

קריירה פוליטית

ברגע בו בלארוס קיבלה עצמאות בשנת 1990 היה זכרנקו סגן ראש המחלקה למלחמה בפשעים מאורגנים בין-אזוריים של משרד הפנים הסובייטי. בשנת 1994 התמנה לשר הפנים של בלארוס.

ב-16 באוקטובר 1995 פוטר מתפקידו על ידי הנשיא אלכסנדר לוקשנקו. זכרנקו טען כי הונחה לירות באזרחים והוא סירב לפקודת הנשיא לירות באזרחים ולהפר את החוקה.

זכרנקו הצטרף לאופוזיציה לנשיא ונבחר לחבר הוועד המנהל של מפלגת האזרחים המאוחדת של בלארוס.[1] לאחר תמיכה חזקה בקרב קצינים בכירים בצבא ובסוכנות ביטחון המדינה ("ק.ד.ב.") הפך זכרנקו לדמות יריבה ואויב מסוכן ללוקשנקו.

הוא הקים ארגון חברתי בשם "ברית הקצינים", שהצטרפו אליו בתוך יומיים 800 איש.

חטיפה

השר לשעבר נעלם בערב 7 במאי 1999. המדינה לא עשתה ניסיונות רציניים לחפש את הפוליטיקאי. כעבור מספר שנים נמלט בכיר במשרד הפנים הבלארוסי לגרמניה והצהיר כי הוא היה עד לזכרנקו ולכמה מנהיגים אחרים שנחטפו ונרצחו בהוראתם של בכירי הממשלה.[2][3] כהנצחה וזיכרון לפוליטיקאים החטופים והאסירים הפוליטיים של בלארוס, האופוזיציה הבלארוסית ותומכיה עורכים ב-16 בכל חודש את "יום הסולידריות עם בלארוס".[4]

בספטמבר 2004 פרסמו האיחוד האירופי וארצות הברית איסורי נסיעה לחמישה פקידים בבלארוס החשודים במעורבות בחטיפת זכרנקו, בהם: שר הפנים ולדימיר נאומוב, התובע הכללי ויקטור שיימן, שר הספורט והתיירות יורי סיוואקוב והקולונל דמיטרי פאבליצ'נקו ממשרד הפנים בבלארוס.[5]

בדצמבר 2019 פרסם דויטשה וול סרט תיעודי בו יורי גרבסקי, לשעבר חבר ביחידה מיוחדת במשרד הפנים הבלארוסי, אישר כי היחידה שלו היא שעצרה ורצחה את זכרנקו ושהם אחר כך עשו אותו דבר עם ויקטור גונצ'ר ואנטול קראסוסקי.[6]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יורי זכרנקו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Biography at slounik.org
  2. ^ Oleg Alkaev: Video Records of Zakharenko, Gonchar and Krasovsky’s Murders Exist Indeed
  3. ^ Orders to Annihilate Zakharenko, Gonchar and Krasovsky Emanated from Sheiman and Sivakov
  4. ^ Solidarity with Belarus
  5. ^ "USA, EU declare Belarus officials personas non grata". Pravda. 28 בספטמבר 2008. נבדק ב-3 במרץ 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Belarus: How death squads targeted opposition politicians
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0