יוסף, מלך הכוזרים

יוסף בן אהרן, מלך הכוזרים נודע בעיקר בשל איגרת רבי חסדאי אבן שפרוט אל מלך הכוזרים. הוא מוזכר גם במכתב שכטר. שמו אינו מופיע כלל במקורות אחרים, יהודיים, מוסלמיים, ביזנטים או רוסיים. יוסף היה כגן או כגן בק של ממלכת הכוזרים באחרית ימיה, וכיהן לכל המוקדם מ-932 ועד 961 לכל המאוחר.

קורות חייו

לפי התכתובת הכוזרית יוסף היה בנו של אהרון השני בן בנימין שליט הכוזרים משושלת בולאן. קורותיו מתועדים באופן ישיר או כחלק מכרוניקות המצויות במכתב שכטר ובחליפת המכתבים עם חסדאי אבן שפרוט. בתקופתו נתונה הייתה הממלכה הכוזרית בעימות צבאי עם אולג מנובגורוד נסיך רוס של קייב והפצ'נגים מחד ומול האימפריה הביזנטית תחת הקיסר רומאנוס הראשון לקאפנוס.^[1]

לפי מקור זה יוסף יצר קשרים עם יהודי העולם באמצעות חליפת המכתבים ובה מתוארים, מוצאם ותהליך התגיירותם של הכוזרים.. בהמשך מתועד כי חבר למדינות מוסלמיות באזור כנגד פשיטות הוורנגים. מעט מאוחר יותר הוכרע צבא הכוזרים על ידי סוויאטוסלב, נסיך קייב ובירתם איטיל נכבשה והוחרבה. אין תיעוד לגבי גורלו של יוסף.^[2]

על פי מכתב שכטר נתן לו מלך האלאנים את בתו לאשה. חוקרים מתארכים את הדבר לשנת 932 ומסיקים שכתוצאה מכך זנחה הישות האלאנית את הנצרות האורתודוקסית והקאסטה השלטת שם התגיירה. על פי מסמך זה בתקופת שלטונו הייתה הגירת יהודים משטחי האימפריה הביזנטית לממלכת הכוזרים, בשל רדיפתם על ידי הביזנטים.