המצעדים מסלמה למונטגומרי
המצעדים מסלמה למונטגומרי (באנגלית: Selma to Montgomery marches) היו מצעדי מחאה מהעיר סלמה במדינת אלבמה לבירת המדינה מונטגומרי, מרחק של כ-87 ק"מ. את המצעדים אירגן מרטין לותר קינג וארגון ה-SCLC (Southern Christian Leadership Conference), בשיתוף עם ארגוני זכויות אדם מקומיים באלבמה במרץ 1965. הצועדים מחו על המכשולים שהציבו רשויות המדינה בפני מתן זכות הצבעה לאפרו-אמריקאים, שכללו מאסרים וצעדי ענישה כלכליים. החל מינואר 1965 יזם ה-SCLC מסע תעמולה על מנת להסב את תשומת לב הציבורית להפרת הזכויות.
הרקע למצעדים
ב-1964 היו בסלמה, אלבמה ב-30 אלף איש, מתוכם 15 אלף שחורים. עם זאת, בפועל רק 335 שחורים מתושבי העיר קיבלו זכות הצבעה. ואכן, למרות חוק זכויות האזרח שביטל את המגבלות החוקיות על זכות הצבעה, הלבנים מנעו מהשחורים לממש את הזכות הזו באופן שיטתי באלבמה ובמדינות דרומיות אחרות, באמצעות הטלת מיסים כבדים, מבחני קרוא וכתוב, הפחדה ושיטות אחרות. בסוף 1964 החליטו שחורים בסלמה להתארגן למאבק למען זכות הצבעה. לאחר שמאבקם לא הצליח הם ביקשו ממרטין לותר קינג לעזור להם. באותה התקופה פעל קינג מול הנשיא ג'ונסון ובית המשפט העליון כדי לחוקק חוק שיקנה זכות הצבעה לכל השחורים. עמדתו של הנשיא ג'ונסון בעניין זכות הצבעה לשחורים לא הייתה ברורה. על-פי גרסה אחת, ג'ונסון אמר לקינג שהוא מוכן לקדם את חוק זכויות ההצבעה, והלחץ של ההפגנות יתרום לכך שהחוק יעבור במהירות[1]. מנגד, קינג כתב באוטוביוגרפיה שלו שג'ונסון ביקש ממנו להימנע מהפגנות כיוון שרצה להעביר חוקים אחרים בקונגרס ולקבל תמיכה מהגוש הדרומי לפני שהוא מגיע לחוק על זכות ההצבעה[2].
יום ראשון העקוב מדם
ביום 7 במרץ 1965 צעדו 600 פעילי זכויות אדם מהעיר סלמה לכיוון מזרח אל עבר מונטגומרי. את המצעד הובילו פעיל זכויות האזרח ג'ון לואיס והכומר הוסאה ויליאמס מה-SCLC. כשהגיעו הצועדים לגשר אדמונד פטוס שעל נהר אלבמה הם נתקלו במחסום של משטרת המדינה ושוטרים ממשרד השריף המקומי. השוטרים תקפו את הצועדים באלימות תוך שהם משתמשים בגז מדמיע והדפו אותם חזרה לסלמה. באירוע נפצעו 17 מפגינים. על גבי מסכי הטלוויזיה נראו תמונות של מפגינים מופלים לקרקע ומוכים עד זוב דם. אירועי היום העניקו לאירוע את השם יום ראשון העקוב מדם (אנגלית: Bloody Sunday)[3].
מרטין לותר קינג עצמו נעדר מאירועי יום זה[4].
המהפך של יום שלישי
על מנת למנוע אירוע אלים נוסף פנה ארגון ה-SCLC לבית משפט בבקשה לערוך מצעד נוסף. בית המשפט הוציא צו ביניים המונע מעריכת מצעדים נוספים עד לעריכת דיון נוסף.
ביום 9 במרץ הוביל מרטין לותר קינג מצעד של 2,500 מפגינים. הם הגיעו לגשר אדמונד פטוס, שם נערך טקס דתי קצר, וחזרו לסלמה. בערב התקיפו פעילי קו-קלוקס-קלאן 3 כמרים לבנים שהשתתפו באירוע. אחד הקרבנות, כומר מכנסיית האוניברסליזם יוניטריאני מבוסטון, מת מפצעיו בבית החולים בברמינגהאם, לשם נלקח מחשש שבית החולים המקומי בסלמה יסרב לטפל בו.
המצעד השלישי
ביום 16 במרץ פסק בית המשפט לטובת ארגוני זכויות האדם וקבע כי יש לאפשר את המצעד. ב-21 במרץ יצאו 8,000 מפגינים ובהם גם מרטין לותר קינג בצעדה מסלמה למונטגומרי. בצעדה זו צעד עם קינג גם ההוגה היהודי אברהם יהושע השל. ב-24 במרץ הגיעו אלפי המפגינים לשולי העיר מונטגומרי וחנו ללילה. אמנים תומכים הופיעו לפניהם. למחרת יצאו 25,000 מפגינים אל בניין הממשלה של אלבמה ושם נשא מרטין לותר קינג דרשה הידועה בשם עד מתי, עוד מעט:
”המטרה אליה אנו חותרים היא חברה שנמצאת בשלום עם עצמה, חברה שיכולה לחיות עם מצפונה... אני יודע שאת שואלים עד מתי נמתין? אני באתי לומר לכם באחר צהריים זה למרות הרגעים הקשים, השעות המתסכלות, זה יקרה עוד מעט.”
לאחר הנאום ביקשו קינג ונציגי ארגוני זכויות האדם להגיש עצומה למושל מדינת אלבמה אך לא הורשו להיכנס אל תוך הבניין.
שלושת המצעדים יישמו את מדיניות המאבק הבלתי אלים של מרטין לותר קינג. התמונות הקשות שהופצו מהעימותים, שבהן נראו נציגי מדינת אלבמה נוקטים באלימות כנגד מפגינים, יצרו רושם ציבורי שלפיו אלבמה פועלת באופן גזעני. בלחץ דעת הקהל הזמין הנשיא לינדון ג'ונסון את מושל אלבמה ג'ורג' וולאס על מנת לדון איתו על שינוי מדיניות בנוגע לזכויות אדם. יומיים לאחר מכן הגיש הנשיא לקונגרס הצעת חוק שהפכה מאוחר יותר לחוק זכות ההצבעה.
בתרבות
האירועים בסלמה הונצחו בסרט "סלמה" משנת 2014.
הוקרה
ב-2016 הוענקה לצועדים מדליית הזהב של הקונגרס, העיטור האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית.
קישורים חיצוניים
פיטר בייקר וריצ'ארד פאוסט, ניו יורק טיימס, הנשיא אובמה: "ההיסטוריה הגזענית של האומה עדיין מטילה עלינו צל כבד", באתר הארץ, 8 במרץ 2015
הערות שוליים
- ^ מרטין לותר קינג – ביוגרפיה, רסלינג, 2010
- ^ מרטין לותר קינג- האוטוביוגרפיה, ידיעות אחרונות-ספרי חמד, 2008
- ^ מחלקת ההיסטוריה של מדינת אלבמה Selma-to-Montgomery 1965 Voting Rights March תיאור המאבק. נקרא ביום 23.4.2013.
- ^ סיפור אישי ממהפגנה של אמיליה רובינזון שהוכתה קשות ותמונתה הכתה גלים בכלי התקשורת
24968640המצעדים מסלמה למונטגומרי