יוז'ף קנול

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית רופא ריקה.יוזף קנולהונגרית: Knoll József;‏ קושיצה, 30 במאי 1925בודפשט, 17 באפריל 2018)[1] דוקטור לרפואה יהודי-הונגרי זוכה "פרס המדינה של הרפובליקה העממית ההונגרית" ופרס סצ'ני, פרמקולוג, פרופסור באוניברסיטה, חבר קבוע באקדמיה ההונגרית למדעים. קנול היה חוקר בעל שם של פסיכו-נוירופיזיולוגיה ופרמקולוגיה. בין השנים 1964 לבין 1967 היה סגן הרקטור האקדמי של אוניברסיטת בודפשט לרפואה (שמה כיום אוניברסיטת זמלווייס). הוא היה פרופסור אמריטוס מ-2004.

ביוגרפיה

בשנת 1943 סיים בהצטיינות את לימודיו בבית הספר התיכון של הגימנסיה היהודית של בודפשט.[2] במהלך מלחמת העולם השנייה הוא גורש תחילה לאושוויץ ולאחר מכן למחנות הריכוז בוכנוואלד ודכאו.[3] אחרי המלחמה ב-1945 התקבל לפקולטה לרפואה של אוניברסיטת פאזמאן פטר (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד), שם קיבל תואר ברפואה ב-1951.

עוד לפני קבלת התואר, בשנת 1949, החל לעבוד במכון לרוקחות של האוניברסיטה (היום: המכון לפרמקולוגיה ותרופתיות) כמתמחה. בסיום לימודיו באוניברסיטה, הוא קיבל תפקיד מרצה במכון, שנקרא אז כבר אוניברסיטת בודפשט לרפואה. משנת 1958 עבד כפרופסור חבר באוניברסיטה, ב-1962 כממלא מקום ראש החוג, ולאחר מכן ב-1963 קיבל את מינויו פרופסור מן המניין באוניברסיטה וחלק מהסגל האקדמי וגם מינויו לראש המחלקה אושר (יחד עם תפקיד ראש המחלקה הוא היה גם מנהל המכון). שנה לאחר מכן נבחר לסגן הרקטור המדעי של האוניברסיטה למשך שלוש שנים. משנת 1969 אושר כראש המחלקה מספר פעמים באוניברסיטה שפעל כבר תחת השם Semmelweis University of Medicine והוא הוביל אותה עד 1992. הוא פרש ב-1995 והוצב כיועץ מדעי. בשנת 2004 מונה לפרופסור אמריטוס.

בשנת 1955 הגן על עבודת הקדם דוקטורט שלו במדעי הרפואה ובשנת 1962 הגן על עבודת הדוקטורט שלו (PHD) בנוסף לתוארו כרופא (MD). בין השנים 19591964 היה חבר מייעץ בהנהלת המחלקה הרפואית של האקדמיה ההונגרית למדעים, אחר כך סגן מזכיר המחלקה מ-1967 עד 1970, ולאחר מכן סגן יו"ר המחלקה עד 1973. משנת 1958, הוא היה מזכיר הוועדה המשותפת למחקר פרמצבטי של האקדמיה ההונגרית למדעים ושל המועצה המדעית של משרד הבריאות, אחר כך נשיאה במשך שלושים שנה משנת 1962, וחבר בוועדה המדעית לרפואה תאורטית של האקדמיה ההונגרית למדעים. הוא נבחר כחבר נספח באקדמיה ההונגרית למדעים ב-1970, וחבר מן המניין ב-1979. בשנת 1974 האקדמיה הגרמנית לאופולדינה, בשנת 1990 החברה המלכותית לרפואה (Royal Society of Medicine), ובשנת 1995 האקדמיה הפולנית למדעים ואמנויות בחרו בו כאחד מחבריה.

הוא היה חבר מייסד של האגודה הפרמקולוגית ההונגרית, שנוסדה ב-1962, והמזכיר הכללי שלה עד 1967 ונשיא האגודה עד 1982. ב-1982 נבחר לנשיא כבוד. בין 1981 לבין 1984, הוא היה יועץ להנהלה של האגודה הבינלאומית לתרופות, ולאחר מכן עד 1987 היה סגן הנשיא הראשון. הוא נבחר לחבר כבוד באגודת הפרמקולוגיה הצ'כית, האיטלקית, הפולנית והבולגרית, כמו גם באגודת הפרקינסון האוסטרית.

  • מ-1968 ועד לסגירתו ב-1982 היה העורך הראשי של כתבי העת המקצועיים ההונגריים (MTA V. Medical Department Bulletins)
  • מ-1970 ועד לסגירתו ב-1982 היה חבר מערכת של רפואה נסיונית.
  • מאז 1967, היה חבר בוועדת המערכת של כתב העת Acta Physiologica Hungarica
  • מ-1979 עד 1989, הוא היה העורך האזורי של Medical Biology בין כתבי עת בינלאומיים.
  • הוא היה חבר מערכת של פרמקולוגיה, ביוכימיה והתנהגות (1973–1989), (Pharmacology, Biochemistry and Behavior)
  • של כתב העת האירופי לפרמקולוגיה (1976–1981) (European Journal of Pharmacology)

ועוד כתבי עת מקצועיים רבים נוספים.

עבודתו

בתחום המחקר של פסיכונוירופיזיולוגיה ופסיכופרמקולוגיה, הוא פרסם יותר משמונה מאות וחמישים מאמרים מדעיים והוא הבעלים של חמישים ושלושה פטנטים. הוא זכה להכנסת שיטות חדשות המתאימות למחקר של תרופות המשפיעות על תפקודים פסיכולוגיים, גילוי של חומרים אנדוגניים לא ידועים (cellulin, satietin, angiohypotensin) פיתוח של מספר משפחות של תרכובות עם דרכי פעולה חדשות, כולל פיתוח של משפחה חדשה של משככי כאבים - נוגדי דלקת, ה-pyrido-(1,2a)-pyrimidines, ש-Rymazolium (Probon) שהפך לתרופה מתוכם ב-1976.

משפחתו

הוא התחתן עם אווה טלקי ב-1951. מנישואיהם נולדה בת (יוליה). הוא התחתן שוב ב-1984. אשתו השנייה היא הביולוגית הפרמצבטית ברטה קנול, דוקטור למדעי הביולוגיה.

פרסים והכרות

  • פרס אוסקר (1961, 1964)
  • מדליית זיכרון זמלווייס (1981)
  • מדליית זיכרון איסקוץ (1982)
  • דוקטור כבוד של האקדמיה הרפואית מגדבורג (1984)
  • פרס המדינה (1985) - על מחקריו הבולטים על תרופות המשפיעות על מערכת העצבים, ועל הקמת בית ספר בינלאומי מוכר למחקר סמים.
  • דוקטור כבוד של אוניברסיטת בולוניה (1989)
  • פרס עבור שירות מצטיין בפרמקולוגיה אירופית (1999)
  • הפרס הגדול של הקרן הציבורית יאנוש אראן (2000)
  • פרס על תרומות יוצאות דופן לרפואת אנטי-אייג'ינג (2001)
  • פרס סצ'ני (2003)
  • פרס הונגריה למחקר פרמצבטי (2008)
  • הצלב המרכזי של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה עם הכוכב (2010)

מאמרים

  • The Theory of Active Reflexes. An Analysis of Some Fundamental Mechanisms of Higher Nervous Activity Akadémiai Kiadó, Budapest, Hafner Publishing Co. New York; (1969)
  • The Brain and Its Self. A Neurochemical Concept of the Innate and Acquired Drives Springer, Berlin, Heidelberg, New York (2005)
  • Az agy és tudata. A veleszületett és szerzett hajtóerők működésének neurokémiai értelmezéseAkadémiai Kiadó, Budapest (2006)
  • Some puzzling effects of monoamine oxidase inhibitors (Magyar Kálmánnal, 1982).
  • Some Puzzling Pharmacological Effects of Monoamone Oxidase Inhibitors (1972)
  • Analysis of the pharmacological effects of selective monoamine oxidase inhibitors (In: Monoamine oxidase and its inhibition, 1976)
  • The possible mechanism of action of (-)deprenyl in Parkinson's disease (1978)
  • Selective inhibition of B type monoamine oxidase in the brain: a drug strategy to improve the quality of life in senescence (In: Strategy in drug research, 1982)
  • Deprenyl (selegiline). The history of its development and pharmacological action (1983)
  • The facilitation of dopaminergic activity in the aged brain by (-)deprenyl. A proposal for a strategy to improve the quality of life in senescence (1985)
  • R-(-)Deprenyl (Selegiline, MoverganR) facilitates the activity of the nigrostriatal dopaminergic neuron (1987)
  • The striatal dopamine dependency of lifespan in male rats. Longevity study with (-)deprenyl (1988)
  • The pharmacological profile of (-)deprenyl (selegiline) and its relevance for humans: A personal view (1992)
  • Memories of my 45 years in research (1994)
  • Multiple, small dose administration of (-)deprenyl enhances catecholaminergic activity and diminishes serotoninergic activity in the brain and these effects are unrelated to MAO-B inhibition (Miklya Ildikóval, 1994)
  • (-)Deprenyl and (-)1-phenyl-2-propylaminopentane, [(-)PPAP], act primarily as potent stimulants of action potential-transmitter release coupling in the catecholaminergic neurons (társszerző, 1996)
  • Phenylethylamine and tyramine are mixed-acting sympathomimetic amines in the brain (társszerző, 1996)
  • (-)Deprenyl (selegiline) a catecholaminergic activity enhancer (CAE) substance acting in the brain (1998)
  • (-)l-(Benzofuran-2-yl)-2-propylaminopentane, [(-)BPAP], a selective enhancer of the impulse propagation mediated release of catecholamines and serotonin in the brain (társszerző, 1999)

בנוסף, הוא מחבר ספר לימוד באוניברסיטה ( פרמקולוגיה, 1965, מהדורה 8, 1993) וסדרת ספרים המציגים את האסיפות הכלליות של החברה הפרמקולוגית ההונגרית.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ Vizi E. Szilveszter (2018-04-17). "Elhunyt Knoll József farmakológus, az MTA rendes tagja". נבדק ב-2018-04-21.
  2. ^ Gyertyán Ervin. "Ötvenéves találkozó a Zsidó Gimnáziumban" (PDF). Múlt és Jövő.
  3. ^ "Holocaust Survivors and Victims Database".


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0