יוהנס הווליוס
 | |
| לידה | 28 בינואר 1611 |
|---|---|
| פטירה | 28 בינואר 1687 (בגיל 76) |
| ענף מדעי | אסטרונומיה |
| מקום מגורים | פולין |
| הערות | חבר החברה המלכותית |
| תרומות עיקריות | |
| תוספות למפות כוכבים ולקבוצות כוכבים, מיפוי פני הירח, גילוי מירה - הכוכב המשתנה הראשון | |
יוהנס הווליוס או יאן הווליוש (בלטינית: Johannes Hevelius, בפולנית: Jan Heweliusz; 28 בינואר 1611 - 28 בינואר 1687) היה אסטרונום פולני וכן חבר מועצת העיר גדנסק, אז חלק מהאיחוד הפולני-ליטאי.
כאסטרונום נחשב הווליוס כמייסד תחום המיפוי הטופוגרפי של הירח. כמו כן עסק במיפוי שמי הלילה והגדיר 10 קבוצות כוכבים חדשות, מהן 7 נמצאות בשימוש האיגוד האסטרונומי הבינלאומי, וגילה את קיומו של מירה - הכוכב המשתנה הראשון שזוהה ככזה.
ביוגרפיה
הווליוס נולד בשנת 1611 בעיר גדנסק למשפחת מבשלי בירה ממוצא בוהמי. עם סיום בית הספר בשנת 1630 הוא למד פילוסופיה של המשפט בעיר ליידן ולאחר מכן נדד באנגליה ובצרפת עד שבשנת 1634 חזר לגדנסק והשתקע בה. שנה לאחר מכן הוא התחתן עם קתרינה רבשקה שגרה בשכנות אליו ובשנה שאחריה הצטרף לגילדת מבשלי הבירה, שבראשה עמד משנת 1643. משנת 1651 היה גם חבר במועצת העיר גדנסק. בשנת 1662 נפטרה אשתו ובשנה שאחריה הוא נישא בשנית לאליזבת קופרמן שנחשבת לאסטרונומית הראשונה וגם הוציאה לאור חלק מספריו לאחר מותו בשנת 1687.
הישגים מדעיים
החל משנת 1639 עסק הווליוס במחקר אסטרונומי. לשם כך בנה על גג ביתו מצפה שכלל טלסקופ, אותו תכנן ובנה בעצמו. בשנים 1641–1647 הוא התמקד בחקירת השמש והירח - הוא תיעד את כתמי השמש, מיפה את פני הירח וגילה את תנועת הליברציה שלו. בשנת 1647 הוא פרסם את תוצאות מחקריו על הירח בספר Selenographia, sive Lunae descriptio אותו הקדיש למלך האיחוד הפולני-ליטאי ולאדיסלב הרביעי ושהקנה לו פרסום רב בקרב מדעני התקופה.
בשנים שלאחר מכן הוא עסק במיפוי של שמי הלילה, גילה ארבעה שביטים בשנים 1651, 1661, 1672 ו-1677 שמחישוב מסלוליהם הגיע למסקנה ששביטים יכולים לנוע במסלולים פרבוליים סביב השמש. בשל תרומתו למדע הוא צורף בשנת 1664 כחבר הפולני הראשון בחברה המלכותית ובשנת 1678 זכה לביקור מלכותי של מלך פולין יאן סובייסקי.
ב-26 בספטמבר 1679 פרצה שריפה שכילתה את מצפה הכוכבים של הווליוס על כל הציוד והספרים שהיו בו. הוא שיקם את המצפה תוך זמן קצר וקרא את קבוצת הכוכבים סקסטנט לזכר הציוד שאבד לו. חוץ מקבוצה זו, הווליוס גם הגדיר את הקבוצות כלבי ציד, לטאה, אריה קטן, לינקס, שועלון ומגן שנקרא במקור "מגן סובייסקי" לציון הניצחון של יאן סובייסקי בשנת 1683 על הטורקים בקרב וינה.
