יובל סיגלר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות תקשורת ריקה. יובל סיגלר (נולד ב-1965 בערך) הוא עיתונאי, עורך ומוציא לאור בחברת "טיים אאוט ישראל" שמקבוצת יובל סיגלר תקשורת.
ביוגרפיה
סיגלר גדל בשכונת רמת אליהו שבראשון לציון. בשירותו הצבאי היה מדריך בבית הספר לקצינים. למד פילוסופיה ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית, אך לא סיים את לימודיו. למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ועזב את הלימודים לאחר שנה.
ב-1990 הקים את הירחון קונטקסט. שימש כמוציא לאור, מנהל ועורך העיתון. העיתון פרסם ארבעה גיליונות בלבד, וכשנסגר טענו רבים מהעובדים כי סיגלר לא עמד בהתחייבויותיו הכספיות כלפיהם.
ב-1991 הקים את העיתון "נמר של נייר", שעסק בתחום המדיה והפרסום ושוגר למנוייו בפקס. ב-1992 ייסד את הירחון "התקשורת" שעסק בתחומים דומים.
ב-1995 ייסד את אתר חדשות הפרסום והשיווק אייס, אותו מכר בנובמבר 2009 לחברת קו מנחה.
תחת זכיין Time Out, אותו קיבל ב-2002, מפרסם סיגלר את השבועון "Time Out תל אביב", ומדריכי תיירות בעולם. ב-27 במאי 2010 יצא לאור גם הגיליון הראשון של "טיים אאוט ירושלים", אך נסגר לאחר כשנה עקב חוסר תקציב.
בעברו היה סיגלר אמון על המגזינים "360 מעלות", "התקשורת" ו-"yes", עיתון "ערוץ הילדים" ועיתוני הפקס "נמר של נייר" שעסק בפרסום ושיווק, "פקסדין" שעסקה בפסיקה ומשפט, "טעימות" ו"פרודקשן פוסט" שעסק בתעשיית ההפקות והטלוויזיה.
במאי 2002 קיבל את הזיכיון להוצאה לאור את המגזין "אטמוספירה" המופץ לנוסעי טיסות אל על. באוקטובר 2002 קיבל את הזיכיון להוצאת מדריך התרבות והבילויים טיים אאוט בישראל.
בשנת 2013 רכש את פעילות אתר allmag ואת המגזינים בקבוצת מוטו תקשורת, ביניהם מסע אחר, נישה וגלילאו וביוני 2014 רכש את מגזין "את"[1].
בשנת 2017 שימש כמוציא לאור של העיתון "גלובס" במשך מספר חודשים.
סיגלר נשוי לזמרת אפרת גוש[2] ולזוג, בן[3].
קישורים חיצוניים
- איתמר ב"ז, העבדים של סיגלר, באתר העין השביעית, 16 באוגוסט 2011
הילו גלזר, "אין לי עניין להעסיק בטלנים". הכירו את המו"ל החדש של "גלובס", באתר הארץ, 14 בספטמבר 2017
הערות שוליים
- ^ אלכסנדר כץ, יובל סיגלר ממשיך להתרחב: רכש את המגזינים 'את' ו'ביג טיים' משלמה בן-צבי, באתר אייס, 2 ביוני 2014
- ^ לא רע לה: אפרת גוש מתחתנת, באתר וואלה!, 9 בספטמבר 2013
- ^ יוני פרוים, פתיחה עשרמזל טוב: אפרת גוש ילדה, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet, 19 בספטמבר 2014
