יהודה חיים חזן
יהודה חיים חזן (1905-1873) היה אחד הפעילים הטריטוריאליסטים הבולטים בוורשה. פעל והוביל את קידום תוכנית אוגנדה והיה ממקימי ההסתדרות הטריטוריאליסטית היהודית - יט"א (Jewish Territorialist Organization). אביו של יעקב חזן.
קורות חיים
חזן נולד במושבה במזרח אירופה. כל אחיו מתו בילדותם ממחלות שונות והוא נשאר בן יחיד. נישא למלכה. בנם יעקב חזן, הפך לימים ליו"ר מפ"ם.
חזן למד בליטא בישיבת וולוז'ין אצל הרב חיים סולובייצ'יק והוסמך לרבנות. עוד בהיותו בישיבה למד שפות זרות והתעניין בספרות חיצונית. עזב את הישיבה והחל להתפרנס כמורה לשפה העברית. לפי תיאורי בנו, המשיך להיות שומר מסורת, אבל הקל במילוי המצוות. הדבר גרם לכך שהקהילה המקומית דחתה אותו מבחינה חברתית. מסיבה זו עבר ב-1903 עם אשתו ובנו מליטא לוורשה. שם המשיך להתפרנס כמורה לעברית ונבחר על ידי ציוני ורשה כציר לקונגרס הציוני השישי והשביעי.
הרעיונות הטריטוריאליסטים לא היו מקובלים על שאר משפחתו של חזן. אמו התנגדה להם כל כך, עד שהחליטה לעזוב את משפחתה ולעלות לא"י.
חזן לקה בהרעלת דם עקב עקירת שן ושלושה חודשים לאחר הקונגרס הציוני השביעי, נפטר בגיל 32.
יחסו לשאלת אוגנדה
בעיצומו של פולמוס אוגנדה כתב חזן את הספר "הסופרים היהודים והטריטוריאליות". בספר זה הוא טוען כי כמיהת העם היהודי לא"י נובעת לא רק ממניעים דתיים, אלא מרצונו לקרקע בטוחה בה יהיה מוגן. מסיבה זו, ניתן לממש חיים יהודיים - לאומיים לא רק בא"י. בנוסף לכך, בספרו ניתן למצוא את התנגדותו לסוקולוב שיצא נגד תוכנית אוגנדה.
חזן ציין כי בהצבעה על הצעת אוגנדה, סוקולוב השתייך לנמנעים, מה שמראה על העדר עקביות בנוגע להצעה. עוד הוסיף, כי לפי סוקולוב יישוב יהודי מחוץ לפלשתינה הוא דבר רצוי ואפשרי מבחינת הוצאה לפועל, אך במאמר אחר סוקולוב סתר את עצמו וטען כי הקמת יישוב שכזה הוא ללא אחיזה במציאות. לפי חזן, דווקא בעת זו, שמעצמות העולם מעוניינות להרחיב את שליטתן הקולוניאליסטית, ניתן למצוא מקום להתיישבות יהודים, שכן המעצמות זקוקות למתיישבים כאלו למטרות של מסחר ופיתוח הכלכלה. לפי סוקולוב, הגורמים המשפיעים ביותר על החברה האנושית הם לא אידאולוגיים, כי אם תנאי הטבע. פירוש הדבר- קיים קשר הדוק בין פלשתינה לבין העם היהודי. סוקולוב טען כי מקום זה הוא מקומו הטבעי ורק שם יוכל להבנות.
תגובתו של חזן לכך היא כי היהודים קיימים יותר זמן בגלות מאשר שהיו אי פעם בפלשתינה, לכן הם הושפעו מארצות שונות בעלות תנאים שונים מאלו שהיו בפלשתינה. בנוסף, תנאי הטבע של כל ארץ משפיעים על העם רק בזמן שהותו בארץ זו. הגורמים המשפיעים יותר מהתנאים האלו הם הגורמים הסוציאליים- כמעט כל היהודים היו סוחרים ונרדפו בידי עמים אחרים. חזן טען כי גורמים אלו הם ששימורו את העם היהודי בגלות. תנאים סוציאליים משותפים הם אלו שיאפשרו קיום אוטונומיה יהודית בכל מקום ולא בהכרח בפלשתינה. עוד טען חזן כי המציאות בפלשתינה לא מאפשרת כניסת יהודים ולאור העובדה כי קיימות אפשרויות אחרות להקמת אוטונומיה יהודית- אין זה עולה על הדעת לחכות עד שהמצב בפלשתינה ישתנה.
בקונגרס הציוני השביעי (1905) הציג חזן בנאומו את מהות הטריטוריאליזם. לפי נאומו- הטריטוריאליזם אינו מתנגד לרעיון ארץ ישראל. מתנגד הוא לרעיון- רק ארץ ישראל. לפי חזן, מטרת הציונות היא לשחרר את היהודים מהעוני והסבל הרב בו היו שרויים. הוא טען כי היהודים סובלים לא משום שאינם נמצאים בפלשתינה, אלא משום שאין להם מדינה. עוד טען חזן כי אף אחד מהנוכחים בקונגרס לא יכול להוכיח שפלשתינה היא המקום הבלעדי ליצירת מרכז יהודי חדש. בהמשך דבריו אמר כי הרעיון הציוני בפלשתינה הוא חסר סיכוי ולכן על הציונות לנתק עצמה מארץ זו. הוא השיב על טענת המתנגדים לתוכנית אוגנדה כי הטריטוריאליסטים הם בוגדים בכך שטען כי ציוני ציון הם למעשה הבוגדים מכיוון שהם מפנים עורף לעם היהודי הסובל באירופה ומעדיפים את ארץ ישראל על פני הצלת העם. בנוסף, התייחס חזן לתהליך הסקת המסקנות של המשלחת שיצאה לחקור את אוגנדה. הוא הטיל ספק במהימנות הדו"ח[1] ויושר התהליך. טען כי הוועד הפועל החליט כי הכספים להוצאת המשלחת יאספו מתרומות, אך לא טרח לפרסם את הדבר כדי לגייסן.
בנאומו ציין כי אחד מתוך שלושה חברי המשלחת (וילבוש) לא היה מקצועי דיו לצורך ביצוע החקירה. עוד הוסיף כי המשלחת שהתה באוגנדה רק ארבעה עד חמישה שבועות, פרק זמן שלא מספיק לחקירת חבל הארץ. לאור העובדה כי המידע שמצוי בידי הקונגרס הוא חסר, לא הגיוני לדחות את ההצעה. בפילוג שחל בקונגרס זה, חזן הצטרף לפורשים.
חזן ויט"א
חזן נמנה עם מקימי יט"א. בפתיחת הקונגרס הטריטוריאליסטי הראשון טען כי ההתיישבות בארץ ישראל היא חסרת סיכוי ומבוססת על התגנבות ושוחד. חודשיים לאחר הקמת ההסתדרות הטריטוריאליסטית באוגוסט 1905, פרסם חזן קול קורא[2] בו הגדיר את מערכת היחסים בין הטריטוריאליסטים לתנועה הציונית. לפיו, הטריטוריאליסטים פרשו מן התנועה הציונית מכיוון שהקונגרס הציוני שלל מהם את הזכות להביע ולהגן על דעותיהם. הוא טען כי הציונות כבר לא עונה על צרכיו של העם היהודי ולכן החליטו הטריטוריאליסטים לפרוש מן ההסתדרות הציונית ולהקים גוף נפרד. לפיו, לכל חבר ביט"א הזכות לגבש דעה חופשית בנוגע לציונות ולהמשך ההשתייכות לתנועה הציונית. דבר זה מעיד על הסובלנות של יט"א כלפי הציונות. הם לא שללו אותה, אלא ביקשו למצוא אלטרנטיבות נוספות לאור מצבה העגום והמחמיר של יהדות מזרח אירופה.
לקריאה נוספת
- גור אלרואי, מחפשי מולדת, ההסתדרות הטריטוריאליסטית היהודית (יט"א) ומאבקה בתנועה הציונית בשנים 1925-1905, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות: קריית שדה בוקר אוניברסיטת בן-גוריון, 2011.
- יהודה חזן, הסופרים היהודים והטריטוריאליות, ורשה, תרס"ו
- יהודה ליב פינסקר, אוטואמנציפציה!, ירושלים : המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, 1951.
- יעקב חזן, ילדות ונעורים, פרקים אוטוביוגרפיים, תל אביב: ספריית הפועלים, 1993, עמ' 10, 22-17.
- זאב צחור, חזן - תנועת חיים, השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי, מפ"ם, יד בן צבי ירושלים ויד יערי גבעת חביבה, ,1997, עמ' 3–8
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
30426383יהודה חיים חזן