יהדות התפוצות במלחמת חרבות ברזל
יהדות התפוצות במלחמת חרבות ברזל נרתמה לסייע למדינת ישראל בגיוס כספים של מעל חמישה מיליארד שקלים, סיוע של אלפי מתנדבים שהגיעו לישראל להשתתף במרכזי התנדבות וחמ"לים אזרחיים, וסיוע להסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל.[1][2] התגברות האנטישמיות בתקופת מלחמת חרבות ברזל ברחבי העולם העמיקה את הקשרים בין יהדות התפוצות למדינת ישראל ולאזרחיה.
תרומות כספיות ותמיכה כלכלית
מייד לאחר פרוץ הלחימה, יהדות התפוצות התגייסה במידה רבה למען מדינת ישראל. על פי דוח של משרד התפוצות שהוצג ב-20 באוגוסט 2024, תרמה יהדות התפוצות למדינת ישראל כ-1.4 מיליארד דולר (כ-5.1 מיליארד שקלים) בתרומות ישירות, הלוואות ותרומות של מוצרים. התרומות נאספו דרך מגוון ערוצים, כולל תרומות ישירות, מימון המונים, הלוואות בתנאים מועדפים והשקעות באיגרות חוב ממשלתיות.[3][4]
במסגרת הסקירה נבדקו אתרי מימון המונים, בהם קמפיינים אשר באופן מובהק היו מכוונים ליהדות התפוצות. בסך הכול התקבלו דרך קמפיינים של מימון המונים תרומות בסך העולה על 91.5 מיליון דולר. לדוגמה, ארגון איחוד הצלה גייס כ-50 מיליון דולר באמצעות מימון המונים.[2]
כתגובה לדו"ח אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "התרומה הכספית של יהדות התפוצות, גדולה ככל שתהיה, היא לא העניין. העניין הוא ההזדהות של יהודי העולם עם מדינת ישראל... התשובה לאנטישמיות הזו היא קודם לדאוג שתהיה לנו יכולת להגן על עצמנו, ושנית, חשיבות עמידתנו בקומה זקופה. הניצחון שלנו במלחמה הוא קריטי בשביל ביטחון היהודים ברחבי העולם".[3]
חלוקת התרומות
הדוח מציין כי 1.25 מיליארד דולר מהתרומות התקבלו מארגונים, 91 מיליון דולר נאספו דרך מימון המונים, 30 מיליון דולר הוענקו כהלוואות בתנאים נוחים, ו-28.6 מיליון דולר נתרמו בכסף. התרומות התחלקו לשורה של נושאים מרכזיים, כולל שירותי רפואה וחירום (18.19%), פעילות אזרחית בעוטף עזה, סיוע למפונים ופעילות התנדבותית (11.26%), תרומות לגופים ממלכתיים או גופים מטעם המדינה (9.66%), ומוסדות חינוך ושירותי חינוך (8.68%).[5]
חלק מהתרומות הועברו ישירות לצה"ל ולמשרדי הממשלה, כולל 8 מיליון דולר שנתרמו למשרד הביטחון לצורך רכישת שכפ"צים קרמיים.[3]
התורמים
- חלק ניכר מהתרומות גויסו על ידי הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA), שתרמו כמחצית מסך התרומות.[3]
- פדרציית ניו יורק תרמה 73 מיליון דולר.[3]
- פדרציות טורונטו ושיקגו גייסה 50 מיליון דולר.[3]
- פדרציית בוסטון תרמה 25 מיליון דולר.[3]
- פדרציית לוס אנג'לס גייסה 53 מיליון דולר ותרמה 15 מיליון מתוכם.[3]
מלבד זאת יהודים מרחבי העולם פתחו מיזמי מימון המונים לתמיכה בעמותות המפעילות התנדבויות בארץ ולתמיכה כספית בארגוני מתנדבים, כמו חמ"לים חדשים שנפתחו במטרה לתכלל את המענים לצרכים הרבים והמגוונים שעלו במצב החירום.[3]
התנדבות והסברה
ערך מורחב – ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל
כחלק מהתנדבות היהודים ברחבי העולם, משפחות רבות פתחו את ביתן והציעו לארח משפחות שפונו מבתיהן בדרום או בצפון.[3]
בנוסף לתרומות הכספיות, התגייסו אלפי יהודים מצפון אמריקה למאמץ ההתנדבותי בישראל. במסגרת תוכנית "לשרת את ישראל", שאורגנה על ידי הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה ו-Israel Educational Travel Alliance, הצטרפו כ-1,000 מתנדבים ששהו בישראל לתקופות של 7 עד 10 ימים או 4 שבועות, ועסקו בעבודות חקלאיות, לוגיסטיות, ובסיוע למשפחות מפונים ולחיילים.
ארגונים רבים התומכים בישראל פעלו להבאת משלחות של מנהיגים, מובילי דעת קהל ואישים חשובים לסיורים בישראל ובעוטף עזה בפרט, כדי לחשוף לעולם את הזוועות שביצע ארגון הטרור חמאס. במהלך החודשים האחרונים סיירו בישראל משלחות של חברי פרלמנט, עיתונאים, מנהיגי קהילות יהודיות ופוליטיקאים מהעולם.
חברי הקהילות היהודיות יצאו לרחובות ברחבי העולם והוציאו אחריהם רבים לטובת הפגנת תמיכה בישראל, גינוי חמאס וקריאה להשבת החטופים. במוקדים רבים התקיימו הפגנות, מיצגים ומצעדים, שאליהם הצטרפו תומכים רבים גם באופן מקוון. הפגנות ענק נערכו בניו יורק, בוושינגטון די.סי, באוטווה, וכן בבריטניה ובמדינות האיחוד האירופי, במזרח אסיה ובאוסטרליה.
הסברה
על פי דוח שפרסם משרד התפוצות, למאמץ הישראלי במלחמה על דעת הקהל העולמית הצטרפו גם קהילות יהודיות רבות מרחבי העולם והם הובילו אלפי פעילויות לטובת עיצוב דעת קהל פרו-ישראלית, גינוי חמאס וקריאה לשחרור החטופים.[3][1]
בוושינגטון מאות אלפי יהודים מרחבי ארצות הברית הפגינו למען ישראל בהפגנה הגדולה ביותר למען ישראל בעשורים האחרונים. ההפגנה לדברי המארגנים היא מפגן תמיכה בישראל, תמיכה בחטופים וגם מפגן תמיכה למען יהודי ארה״ב עצמם שעומדים בחזית האנטישמיות.[6]
אנטישמיות במלחמה ויהודי התפוצות
- ערך מורחב – אנטישמיות בתקופת מלחמת חרבות ברזל
בעקבות מלחמת חרבות ברזל, התגברה האנטישמיות מול יהודי העולם. ביטויי האנטישמיות החלו עוד ב-7 באוקטובר עם ביטויי שמחה על התקפת חמאס ורצח מאות האזרחים. ב-8 באוקטובר החלו לקיים ארגונים ואזרחים ברחבי ארצות הברית עצרות לחגיגת המתקפה תוך קריאות ל"שחרור פלסטין" ואף להשמדת ישראל.[7] תופעה נרחבת נוספת הייתה תלישה של מודעות הקוראות להחזרת החטופים ברחבי העולם.[7]
על פי הארגון היהודי הליגה נגד השמצה (ADL) בעצרות רבות שקראו לשחרור פלסטין, מצהירים גם כי "כל הישראלים הם מטרות צבאיות לגיטימיות ולכן לפלסטינים יש זכות להתנגד בכל אמצעי הכרחי". בנוסף פרסם הארגון מחקר המראה את הקשר שבין אנטישמיות, אלימות פוליטית ותיאוריות קונספירציה אנטי־דמוקרטיות.[7]
החלטת ממשלה בנושא נפגעי אנטישמיות בעולם
משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות הקים ועדה שמטרתה להנציח יהודים שנרצחו בשל יהדותם. לאור זאת, במאי 2024 העבירה ממשלת ישראל החלטה הקובעת כי יהודים בתפוצות שנרצחו על רקע אנטישמי יונצחו על ידי מדינת ישראל.[8]
מקורות
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יוכי רפפורט, הוכח יותר מתמיד: יהדות התפוצות – שותפה על מלא, באתר מאקו, 12 בנובמבר 2023
- ^ 2.0 2.1 אמיר אטינגר, יחד ננצח: מאז תחילת המלחמה יהדות התפוצות תרמה 1.4 מיליארד דולר לישראל, באתר ישראל היום, 31 במרץ 2024
- ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 איתמר אייכנר, סכום התרומות מיהודי העולם לישראל במלחמה: כ-5 מיליארד שקלים, באתר ynet, 31 במרץ 2024
- ^ אברהם אסבן, מיפוי תרומת יהדות התפוצות במלחמת "חרבות ברזל", באתר DNAidea – תשתיות ליזמות ציבורית, 1 במאי 2024
- ^ מיפוי תרומת יהדות התפוצות במלחמת "חרבות ברזל", באתר מנהלת עמ"י
- ^ נחמן שי, על סירה אחת: כך המלחמה גרמה לישראל לגלות את יהודי העולם, באתר מעריב אונליין, 14 בנובמבר 2023
- ^ 7.0 7.1 7.2 מאיה בואנוס, אנטישמיות מהסוג החדש: הקושי האמיתי של יהודי התפוצות, באתר מעריב אונליין, 23 באוקטובר 2023
- ^ הממשלה אישרה: ישראל תנציח יהודים מהתפוצות שנרצחו על רקע אנטישמי, באתר ישראל היום, 27 במאי 2024
39750279יהדות התפוצות במלחמת חרבות ברזל