טעות במצב דברים
טעות במצב דברים היא טענת הגנה כחלק מטענות הגנה במשפט הפלילי ומשמשת כסייג מאחריות פלילית[1].
חקיקה
חוק העונשין, התשל״ז-1977.[2]
המשפט הפלילי כולל הגנות[3], שהם הלכה למעשה, סייגים לאחריות פלילית (פרק ח' 1 לחוק העונשין). סימון ב' בחוק מתייחס לסייגים של פליליות המעשה.
ס' 34 י"ח רבתי מדבר על טעות במצב דברים:
״ א) העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו. (ב) סעיף קטן (א) יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות הייתה סבירה, ועל עבירה של אחריות קפידה לאמור בסעיף 22(ב). "
אירוע א'
ראובן רץ בשוק עם סכין נוטפת דם, שמעון העובד בשוק נבהל מהמראה הלא מוכר, שלף סכין לשם הגנה עצמית ודקר את ראובן, אל מותו. לאחר מכן התברר כי ראובן היה עובד חדש בקצביה הסמוכה וכי רץ כחלק מהתלהבות בעבודתו החדשה.
במצב זה האדם שמבצע את המעשה הפלילי לכאורה, נמצא בעיני רוחו במצב של התקפה ועל כן חש צורך לבצע הגנה עצמית ומבצע פעולה בעלת אחריות פלילית כנגד מי שעומד מולו. אין במודעותו של המתגונן בעת התרחשות המעשה, כי הוא זכאי לסייג של אחריות פלילית. "עושה המעשה" מדמה את המצב כאילו הוא נמצא כמי ששרוי במצב של הגנה עצמית.
החוק קובע כי האדם אשר טעה ודימה במוחו כי הוא נמצא באירוע בעל אופי מסוים, יישא באחריות למעשיו אך ורק לפי המצב שאותו דימה כי שיודגם באירוע נתון ב'.
אירוע ב'
אדם שאינו קטין, מקיים יחסים עם נערה בת 14. אותו אדם דימה בראשו כי מדובר בנערה בת 16. האדם יישא באחריות פלילית למעשיו אך ורק אם קיום היחסים עם נערה בת 16- אסורים.
פסיקה ישראלית
בפסיקה הישראלית מובאת פרשת עסלה אשר עוסקת בטעות במצב הדברים. יש לציין כי המקרה נדון לפני חקיקת חוק העונשין.
פרשת עסלה דנה במקרה בו גברת עסלה סברה כי היא נמצאת בסכנה לחייה כאשר ראתה אדם מנסה להיכנס לביתה בשעת לילה מאוחרת דרך החלון ודימתה שזהו פורץ המבקש לתקוף אותה, לכן ירתה אל עבר האדם והרגהו. כאשר נפל מחלון ביתה, הבחינה כי מדובר בבעלה אשר ניסה להיכנס אל ביתם מהחלון מאחר שהדלת הייתה נעולה. למרות שגב' עסלה ירתה והרגה אדם אשר לא סיכן את חייה ופעלה כשהיא לא הייתה נתונה במצב של סכנת חיים ולא נזקקה להגנה עצמית, לפי הסייג טעות במצב דברים, גברת עסלה לא תישא באחריות פלילית (ס' 34 יח רבתי). כבוד השופט זילברג בפסק הדין מציין כי: "לא כל טעות כנה והגיונית בעובדות מצילה את הנאשם, אלא אך ורק טעות מסוג זה, המתייחסת לעובדות המהוות את יסוד העבירה".[4]
תיקון 39 לחוק העונשין
תיקון 39 לחוק העונשין, נכנס לתוקף בשנת 1995 וחל על פרקים א-ה בחוק החדש (מטרת התיקון הייתה לבסס את ניסיון השחרור מהמשפט האנגלי על מערכת המשפט הישראלית דרך חקיקה דאונטולוגית ולא חקיקה תועלתנית). בפרק ג': עיקרים באחריות פלילית, ס' 17 לחוק, קדם התיקון, קבע כי טעות בעובדה: "העושה מעשה או מחדל בהנחה כנה וסבירה, אך מוטעית, בדבר מצב דברים - אינו נושא עליהם באחריות גדולה מזו שהיה נושא בה אילו מצב הדברים היה לאמיתו כפי שהניח, והוא כשאין הוראה אחרת מפורשת או משתמעת". כלומר הס' הנחה שלא נטיל אחריות פלילית והיה בו ניסוח שאינו קיים בס' 34 יח רבתי וזו הדרישה שהטעות תהיה סבירה. כיום לאחר התיקון הדרישה של הסבירות לא קיימת, שכן היא מיותרת. טעות במצב דברים זו טעות בעובדה.
מיקומו ונחיצותו של ס' 34 יח רבתי בחוק העונשין
בדבר מיקומו של סעיף 34 יח הלוא הוא ״טעות במצב דברים״ ישנן מספר גישות. הגישה הראשונה טוענת כי לכאורה אין בסעיף החוק צורך, הרי הסייג עצמו מיותר. טענה זו עולה מאחר שהאדם שטעה לגבי מצב דברים, טעה בעובדה ולכן בלאו הכי אין מחשבה פלילית ואין מודעות. מנגד, קיימת גישה נוספת הגורסת כי "הגנה עצמית מדומה" זה שם למצב שדרוש בו סייג של הגנה עצמית. במידה והפעולה "הפלילית" תהיה מוצדקת, לא ייאושם המבצע באחריות פלילית. כך בצורה זו קובעות שתי הגישות כי אין מקום להחיל את סייג ״טעות במצב דברים״ ולמעשה הסייג אינו נחוץ על מנת לגבש לעושה הפעולה הגנה מאחריותו הפלילית.
ההבחנה בין טעות במצב דברים לבין טעות במצב משפטי
כלל הנוהג זה מאות שנים, אשר הוזכר לראשונה בכתביו של אריסטו, קובע כי אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש. הכלל הנוקשה התקבל והתבסס בשיטת המשפט הישראלית בשל התפתחות המשפט הישראלי מהמשפט המקובל האנגלי. במהלך השנים נחקקו מספר הקלות, הלוא הם הסייגים אשר דרכם התבצעו מעין ״ריכוכים״ בחקיקה הישראלית. יש להבדיל בין סייג ״טעות במצב הדברים״ לבין ״טעות במצב משפטי״[5]. כאשר אדם סבור שמותר לו לגנוב בזמן שאסור (לפי ס' 383 לחוק העונשין) ידיעתו שגויה ולכן מתקיים כאן המקרה של ״טעות במצב משפטי״ ועל כן טעותו בדין לא תפטור אותו מעונש. אך במקרה בו האדם טעה בעובדה ולאחר שצפה בסרט בקולנוע סבר כי לקח את תיקו, אשר דומה אך אינו שלו, לא נחשיב זאת כגנבה ואותו האדם יהיה פטור מאחריות פלילית דרך ס' 34 יח רבתי.
הערות שוליים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
