טמאש פאלו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. טמאש פאלו (בלידתו לאיוש מרקברייטר ב-1898 שינה את שמו לבלשה[1] ובשנת 1911 שינה גם את שמו הפרטי והמשפחה לטמאש פאלו; בהונגרית: Falu Tamás; קישקונפלדיהאזה, 10 בנובמבר 1881[2] – אוצ'ה, 13 ביולי 1977) היה עורך דין, סופר ומשורר יהודי-הונגרי. גיסו היה דז'ה בר צייר, מאייר וגרפיקאי.
ביוגרפיה
לאיוש מרקברייטר נולד במשפחה יהודית כבנם של אדולף מרקברייטר, סוחר, ושל לורה פוקס. הוא סיים את לימודיו בקצ'קמט ולמד לאחר מכן בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד). בשנת 1907 עבר את בחינת לשכת עורכי הדין. הוא קיבל משרת סגן נוטריון ציבורי בעיר מונור, ולאחר מכן מ-1918 ברווצה (Revúca) הפך לנוטריון, אחרי מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1922, (אחרי שהעיר נותקה מהונגריה על פי חוזה טריאנון) הוא גורש מהעיר על ידי השלטונות של צ'כוסלובקיה. בגבולות ממלכת הונגריה זכה בתפקיד נוטריון בנפת אוצ'ה משנת 1924, עד שפרש.
כבר כסטודנט למשפטים החל להתעניין בספרות וכתביו ההומוריסטיים הופיעו בעמודים הראשונים של כתבי העת ההומוריסיים דאז בורשסם ינקו ו"אישטקש" (שביט). הוא פרסם את כרך השירים הראשון שלו כבר בשנת 1900 בשם "אוסף שירה" והרומן הראשון שלו "מיסת שחר", ראה אור ב-1905. הוא הוציא אותם בשם לאיוש בלשה. המשורר והעורך יוז'ף קיש גילה את כישרון הכתיבה של בלשה ולעיתים קרובות פרסם את שיריו בכב העת בעריכתו, "ההט", כלומר "השבוע" (A Hét). מאותו זמן ואילך, בלשה שינה את שמו שוב לטמאש פאלו ולאחר מכן את יצירותיו הספרותיות הוציא תחת השם הזה.
אשתו הייתה יולאן בר (Bér), מורה בבית ספר בחטיבת ביניים, בתם של מור בהר (Behr) וז'ופיה פירניצר, איתה התחתן ב-18 באוגוסט 1907 בבודפשט.[3] הם חיו באהבה ובהערכה הדדית ונסעו הרבה ביחד לטיולים.
בשנים 1914–1940 פרסם את כתביו גם בשבועון הספרותי "אוי אידק", כלומר זמנים חדשים (Új Idők). בין 1920 לבין 1935 היה פאלו איש צוות הכתבים הקבוע של ניוגט. הוא פרסם גם בעיתונים יומיים, למשל, מאמריו פורסמו בימי ראשון על ידי "פשטי הירלאפ" (Pesti Hírlap). כתשעה כותרים משיריו ועשרה כותרים מספריו הודפסו בימי חייו. בכתביו דיווח על אירועי הכפר והעיירה הקטנה, ויצק לתוך כתיבתו את רגשותיו ומחשבותיו בעניינים אלה. הוא אהב את השקט והשלווה של הכפר.
הנצחה
בשנת 1981 התקיימה תערוכת זיכרון לכבודו במוזיאון קישקון בקישקונפלדיהאזה מ-11 באוקטובר עד 31 בינואר 1982.[4]
יצירותיו (מבחר)
שירים
- אוסף שירה (בודפשט, 1900)
- תחרה (בודפשט, 1917)
- הנשמה נובטת בכל מקום (בודפשט, 1924)
- ניחוח השנים (בודפשט, 1929)
- אחר הצהריים הופך לערב (בודפשט, 1935)
- נמל (בודפשט, 1941)
- מוזיקת כיכרות (בודפשט, 1948)
- נמל החורף (בודפשט, 1967)
- תחנות כפריות: שירים שנאספו[5] (בודפשט, 1974)
רומנים
- מיסת שחר (בודפשט, 1905)
- חגיגת מאי (בודפשט, 1913)
- סף דלת (בודפשט, 1920)
- אנשי הזוטות (ברלין, 1926)
- שנות השמונים (בודפשט, 1927)
- יאנושקה (בודפשט, 1929)
- גם המתים חיים (בודפשט, 1931)
- הקשישים (בודפשט, 1932)
- מים צלולים (בודפשט, 1938)
- אנשי השופט הנפתי (בודפשט, 1941)
סיפורים קצרים
- שלושה סיפורים קצרים על קיצור (בודפשט, 1940)
חבריות
- אגודת פטפי
- אגודת קישפלודי
פרסים והוקרה
- זוכה תחרות הרומנים של אתניאום עם הרומן שלו "סף דלת" (1920)
- מדליית מסדר העבודה, דרגת כסף (1966)
- מדליית מסדר העבודה, דרגת זהב (1971)[6]
- אזרחות כבוד של אוצ'ה (2001)
לקריאה נוספת
- אגנש קניירש (עורכת ראשית), טמאש פאלו, בלקסיקון הביוגרפי ההונגרי 1000–1900 (ברומנית) מסת"ב 9630525003
- Új magyar irodalmi lexikon I–III. Főszerk. Péter László. Budapest: Akadémiai. 1994. 550. o. ISBN 963-05-6804-7 (לקסיקון ספרותי הונגרי חדש)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 73618/1898. Forrás: MNL-OL 30789. mikrofilm 1231. kép 1. karton. Névváltoztatási kimutatások 1898. év 95. oldal 56. sor
- ^ "Születési bejegyzése a kiskunfélegyházai izraelita hitközség születési akv. 20/1881. folyószáma alatt".
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári házassági akv. 980/1907. folyószáma alatt".
- ^ Falu Tamás emlékkiállítás a Kiskun Múzeumban : [1981. október 11-től 1982. január 31-ig] / [rendezte Fazekas István Zalatnai Pál közreműködésével]. Kiskunfélegyháza, 1981. מסת"ב 963-01-3575-2
- ^ Szerkesztette, utószót írta Csanádi Imre.
- ^ Magyar Közlöny, 1971. november 13. (86. szám)
