טליה שניידר

טליה שניידר
לידה	1972 (גיל: 52 בערך)
עיסוק	סופרת, מרצה מתכננת פרמקלצ'ר

טליה שניידר (נולדה ב-1972) היא סופרת, מרצה ומתכננת פרמקלצ'ר ישראלית-חרדית. התפרסמה בעקבות הקמת ארגון הפרמקלצ'ר הישראלי בשנת 2002^[1] ובזכות ספריה הייחודיים המוקדשים כולם לחיבור בין לימודי סביבה מקצועיים לבין הידע הסביבתי מארון הספרים היהודי – תורה, משנה והלכה. זיקקה טכניקות מעשיות להחייאת ההכנות לשנת השמיטה בשש שנות המעשה.

חיה עם משפחתה בבית יער^[2] בעיירה טלז סטון, בו היא מדגימה הלכה למעשה את אורח החיים אותו היא מלמדת, ועליו היא כותבת בספריה.

קורות חייה

שניידר נולדה בישראל, ליהושע כהן, בעל מלאכה רב תחומי, ולפרחיה פלורי כהן. היא גדלה והתחנכה במוצא עילית.

בשנת 1996 התגייסה לצבא כמורה חיילת בבית הספר השדה מעגן מיכאל, שם התוודעה לראשונה לנושאי אקולוגיים וסביבתיים שונים. בסיום שירותה נסעה להודו ושם נחשפה לאורח חיים כפרי כאשר חיה עם משפחה כפרית בצפון במשך כשנה. בעקבות כך החליטה להתמקצע בתחום עבודת האדמה והצמחים, והחלה ללמוד גינון במשרד העבודה בירושלים. בסיום הלימודים הבינה שהיא מחפשת דרך אורגנית יותר לעבודתה, וכיוון שהגינון האורגני והחקלאות בת-הקימא הייתה רק בחיתוליו בישראל, נסעה ב-1999 לאנגליה, שם למדה פרמקלצ'ר בחוות שונות במשך שנה. עם שובה לארץ הקימה את ארגון הפרמקלצ'ר הישראלי. תחום שטרם הוכר אז. וניהלה את הארגון בעשר שנותיו הראשונות, כשהיא מקימה תשתית לקורסי היסוד (PDC – PERMACULTURE DESIGN COURS) ולדיפלומה בפרמקלצ'ר ישראלית. היא יצרה את הוצאת יער – הוצאת הספרים האקולוגית היחידה בישראל, המדפיסה ספרים במגוון גדול של נושאי סביבה, בתהליך הדפסה ירוק, על נייר אקולוגי ובדיו על בסיס סויה. היום, עשרים שנה אחר כך, עדיין מלמדת וכותבת במרץ.

בשנת 1999, בזמן שניהלה את 'אתר השומרה' ביער ירושלים על בשיתוף עם הקק"ל ועם גברת תמר גינדיס מהר נוף, התוודעה אל החקלאות היהודית, על הידע המשנאי וההלכתי של המצוות התלויות בארץ, והושפעה רבות מדרכים מסורתיות אלה של עיבוד האדמה, שהעניקו חיבור מקומי לידע החקלאי שאספה בהודו ובלימודיה באנגליה. ככל שהעמיקה בלימוד, גילתה את עומק התפיסה האקולוגית ביהדות, ובעיקר שנת השמיטה ועומק החיבור לתבניות הטבעיות, והחלה תהליך של חזרה בתשובה.

בשנת 1999 נישאה לעופר שניידר, ונולדו להם ארבעה ילדים. המשפחה מתגוררת בקרית יערים טלזסטון בואך ירושלים, כחלק מקהילת 'ברכת שלום' בראשות הרב אברהם מרדכי גוטליב.

עבודתה בתחום הפרמקלצ'ר

בשנת 1998 הקימה את אתר השומרה ביער ירושלים, על אדמת קק"ל, שם הכשירה לראשונה עשרה מדריכים ומדריכות אשר כל אחד מהם מגיע מ'מגזר' אחר – כך נוצר צוות כל-מגזרי שהוא כמו משפחה, אשר התאים לעבודה עם כל סוגי האוכלוסייה סביב יער ירושלים. פרויקט השומרה פעל עשר שנים מתוך מטרה לקרב בין העיר ליער, ולהראות כי המכנה המשותף של אהבת הסביבה יכול גם יכול לחבר בין כל גוני הציבור הישראלי.

בשנת 2000 הקימה את הוצאת הספרים יער, כשהיא מתחייבת להדפיס את כל ספריה אך ורק על נייר אקולוגי (100% ממוחזר או מיערות בר קיימא), ובדיו על בסיס סויה שאינה מזהמת את מי התהום. היא עדיין הוצאת הספרים האקולוגית היחידה בישראל, ופועלת לכך שכל ספרי הקודש בישראל יודפסו כך.

בשנה הראשונה לקיומה של הוצאת יער הוציאה שניידר לאור שני ספרי ביכורים. האחד בשיתוף עם אחותה גלית היוז, 'עיסוי לתינוקות' (הראשון בישראל בתחום זה) – כי צריך להתחיל לחיות חיים ירוקים כבר מרגע הלידה. והשני מתורגם פרי עטה, רב מכר: 'ניחוחות מרפא' מאת ואלרי אן וורווד – על שמנים נדיפים כתחליף לכל הדטרגנטים, התרופות והכימיקלים בחיינו.

בשנת 2001 יצא לאור ספרה הראשון 'גן עדן בפתח הבית', שהיה לרב מכר. זהו מדריך הפרמקלצ'ר הראשון במזרח התיכון. הספר יצר שינוי בתודעה הישראלית, והעלה את החשיבות של עיסוק בחינוך סביבתי וגינון ירוק בגינות קהילתיות/גנים ובתי ספר/ובמגזר הפרטי. נמכר באלפי עותקים. ספר זה הוא עדיין המדריך המוביל בישראל לתחום הגינון והתכנון האקולוגי. בעקבותיו, שש שנים אחר כך, נולד ספר ההמשך 'חוג טבע – גן עדן לילדים', המיועד לכל מי שהם עדיין ילד בלב ובנפש, ולא רק לילדים. הספר עב-הכרס והצבעוני הפך בין לילה ללהיט, כשהוא מציע בתמונות ובאיורים מרהיבים של הצייר רועי שנער, עם אינספור פעילויות ופרויקטים ירוקים המתאימים לכל נפש.

במהלך השנים בין יציאתם לאור של שני ספריה אלה, הקימו בני משפחת שניידר את משק צוף, שפעל בפרדס חנה שבע שנים, והיום נמכר לאחרים, והוא עדיין יער מאכל פורה, ללא צורך בטיפול יד אדם. במהלך שנים אלה הוא רואיינה בתוכניתו של דליק ווליניץ, ובתוכניתו של דב אלבוים על פועלה. הראיונות נמצאים בארכיוני הטלוויזיה וטרם הועלו לרשת.

עם החזרה בתשובה, חזרו בני המשפחה לאזור ירושלים, והקימו את 'בית יער' – משק זעיר על חצי דונם ובו אפשר לראות את כל הטכניקות המעשיות לחיים ירוקים, תוך לימוד מעמיק ורוחני של חקלאות יהודית, ליקוט צמחי המשנה והקשר היהודי העתיק בין אגו לאקו על פי תורת החסידות.

שלושת ספריה הבאים של שניידר, עוסקים ישירות בחיבור היהודי בין אדם לאדמה, ובין ארץ לרצון:

יש תורה בסביבה, חללית השמיטה והודו מחזירה מתנות. להלן פירוט. הספרים האלה הם שיא יצירתה, והם מנגישים לכל ישראלי את הידע שהיה גנוז אלפי שנים, כאשר עם ישראל היה רחוק מעבודת אדמה בגלותו. שניידר רואה בהם ספרי יסוד לכל מי שרוצה לחיות חיים ישראלים מתוקנים, מכל מגזר שהוא.

'המדריך לזבלאנושי' – אחד הספרים שתרגמה והוציאה לאור (והתאימה לתנאי האקלים בישראל) לקח חלק במאבק נגד שפיכת שפכי גוש דן לים התיכון. הספר זיכה אותה בפרס 'זבל הזהב' בשנת 2012 מטעם הארגון הישראלי לפרמקלצ'ר – גביע עשוי זבל פרות. טליה קיבלה זאת בחוש הומור, כשאמרה: על פי הגמרא, זב"ל הם ראשי התיבות של זה ברכה לעולם.

בשנת 2018 העלתה על הכתב מאות מערכי הדרכה בסביבתנות יהודית – התחום אותו פיתחה במשך עשרים השנה האחרונות, אותם היא מציעה למדריכים פרטיים, מחנכים נועזים ובתי ספר, וכן גופים סביבתיים גדולים כגון השומר החדש, קרן קרב ועוד. בין מערכיה לשנה שלמה אפשר למצוא, סדרת מערכים על חקלאות משנה עולם - על פי המשניות, סדרה על ל"ט אבות מלאכה, סדרה על הצמחים שחז"ל העריכו, ליקטו וגידלו, סדרה על הכנה לשמיטה, סדרה על כלאיים וחברותות צומח בגינה, סדרה על ירקות רב שנתיים ועוד מערכים חדשניים, בתוכנם, הבאים להשיב עטרה ליושנה.

טליה שניידר מנהלת שתי גינות קהילתיות בשכונות חרדיות, וממשיכה ללמד, לתכנן גינות אקולוגיות ולכתוב. מפעל החיים שלה עומד בעיצומו, ובעיני רבים נחשב מהמפעלים המרשימים של האזרח הקטן.