טיסה 800 של TWA
 | |
| שחזור השרידים של טיסה 800 | |
| תאריך | 17 ביולי 1996 |
|---|---|
| מיקום | מעל האוקיינוס האטלנטי |
| גורם | תקלה טכנית, קצר חשמלי |
| קואורדינטות | 40°39′1″N 72°38′0″W / 40.65028°N 72.63333°W |
| הרוגים | 230 |
| ניצולים | 0 |
| המעורבים באסון | |
| כלי טיס | |
| כלי טיס | בואינג 747 |
| מספר זנב | N93119 |
| מוצא | ג'ון פ. קנדי, ניו יורק |
| יעד | שארל דה גול, פריז |
| מפעיל | טראנס וורלד איירליינס (TWA) |
| נוסעים | 212 |
| אנשי צוות | 18 |
טיסה 800 של חברת TWA הייתה טיסת נוסעים מנמל התעופה ג'ון פ. קנדי (JFK) בניו יורק לנמל התעופה שארל דה גול בפריז, שהתרסקה בים מול לונג איילנד ב־17 ביולי 1996 עם 230 איש על המטוס, בהם הגיטריסט המצליח מרסל דאדי.
חקירה רשמית מטעם מנהל התעופה הפדרלי של ארצות הברית (FAA) קבעה שסיבת התאונה האווירית היא ניצוץ חשמלי שהצית את אדי הדלק במכל הדלק המרכזי, אך מיד לאחר האסון צצו מספר "תאוריות אלטרנטיביות" שהציעו הסברים משלהן לתאונה.
העובדות
מטוס הבואינג המיושן 131-747 של חברת TWA נועד לטוס ב-17 ביולי 1996 מניו-יורק לפריז. המטוס עוכב למשך כשעתיים וחצי משום שהמטען של אחד הנוסעים לא הועמס, ובמשך כל הזמן הזה מערכת מיזוג האוויר של המטוס, שמוקמה בדיוק מתחת למכל הדלק המרכזי שהיה ריק כמעט לחלוטין מדלק, פעלה, בעודה מצננת את תא הנוסעים, אך מחממת את דפנות המכל. לבסוף, המטוס המריא מנמל התעופה בשעה 20:20.
דקות ספורות לאחר ההמראה של המטוס מנמל התעופה JFK, בשעה 20:31, התפוצץ מכל הדלק המרכזי שלו. המטוס היה אז באוויר, בגובה של כ-3,000 מטר, מול לונג איילנד, 20 מיילים דרום-מערבית לאיסט המפטון. בעקבות הפגיעה שגרמה לפיצוץ המכל, הופיעו בגוף המטוס סדקים מסביב לחרטום, אשר גרמו לכך שהחרטום - כולל תא הטייס - התנתק משאר המטוס וצלל לאוקיינוס. שאר המטוס, משוחרר ממשקל החרטום, נסק כלפי מעלה בכוח המנועים שעדיין המשיכו לפעול במשך כחצי דקה נוספת, וצלל לאוקיינוס מגובה של כ-4,000 מטר.
החקירה וההסבר הרשמי
תחילה סברו רבים שמדובר בפיגוע טרור, והחקירה, שנוהלה על ידי הוועדה הלאומית לבטיחות התעבורה (NTSB) ועל ידי ה-FBI התנהלה זמן רב בכיוון זה דווקא. סברה זו מקורה בכך, שעדי ראייה רבים דיווחו שראו דבר-מה שנראה כמו טיל; מאוחר יותר, דו"ח ועדת החקירה הסביר זאת בכך, שהעדים ראו למעשה את ירכתי המטוס נוסקים לאוויר לאחר הינתקות החרטום. ה-FBI היה משוכנע בכך כיוון שמצא שרידים מיקרוסקופיים של חומרי נפץ.
ברם, ככל שרב חומר החקירה, ובכלל זה חלקי המטוס אשר חולצו מקרקעית האוקיינוס, גרסה זו נראתה פחות ופחות סבירה. לא נמצאו ראיות לכך שחומר נפץ התפוצץ במטוס. לעומת זאת, חקירה של שברי המטוס, ובמיוחד של שברי תא הדלק המרכזי, הראתה סימנים של גל הדף שהתפשט בתוך התא וטרק את המחיצה הפנימית הקדמית שלו אל דופן התא עצמו; ממצאים אלה העלו באופן ניכר את החשד שהייתה זו התפוצצות של דלק אשר גרמה לתאונה.
כדי לסתור את הנחת ה-FBI החליטו החוקרים לשחזר את המטוס כולו ולבנות אותו מאלפי חלקיו מחדש.
החוקרים ניסו לאמת שהטמפרטורה של אדי הדלק במיכל יכולה הייתה להגיע לנקודת ההבזקה, באמצעות טיסת מבחן מסוכנת ששיחזרה את התנאים בטיסה המקורית, והצליחו בכך. הטמפרטורה שנמדדה במיכל בעת הטיסה הגיעה עד לכדי 57 מעלות צלזיוס. טמפרטורה שבה אדי דלק המטוסים יכלו להיות מוצתים.
בשלב הבא היה על החוקרים לאתר את מקור הניצוץ. החוקרים שיערו כי הניצוץ נוצר במיכל, אך האופן היחיד שבו אדי הדלק שבתא ההרמטי היו יכולים להתלקח היה באמצעות מד הדלק החשמלי, אך הלה פעל במתח נמוך מאד של 5 וולט, ולא יכול היה לגרום לניצוץ שיפוצץ את אדי הדלק. אז החוקרים שמו לב לשני מרווחים קצרים ביותר (שני מיקרו-שניות כל אחד) של שקט מוחלט ברעש הסטטי בהקלטות שבקופסאות השחורות, אשר הראו על כך שבזמן של שקט זה אירע קצר חשמלי במערכת החשמלית של המטוס. קצר זה יכול היה לגרום לעליית מתח פתאומית במד הדלק, לניצוץ חשמלי ולפיצוץ הדלק בתא המרכזי. מסקנתם הייתה שכבלים של מתח גבוה של תאורת המטוס נשזרו עם כבלים במתח נמוך של מד הדלק, ועקב בידוד פגום, הזרם בעל המתח הגבוה חדר למיכל דרך הכבל של מד הדלק וגרם לניצוץ שגרם לפיצוץ שביקע את המיכל. כך צירוף של התחממות הדלק עקב הפעלת מזגן בשל שהיה ממושכת על הקרקע עם כבלים בעלי בידוד פגום גרמו לתאונה החמורה הזו.
ועדת החקירה אימצה את הגרסה הזו והיא ההסבר המופיע במסקנות הוועדה, שפורסמו ב-23 באוגוסט 2000. שגם ה-FBI הסכים לו לבסוף. העיקריות שבהמלצות הוועדה היו לשים חומר בידוד בין המיזוג לבין מיכל הדלק כדי למנוע את התחממותו, ולבצע בדיקה לאיתור והחלפת כבלים בעלי בידוד פגום.
הייתה זו אחת החקירות המסובכות והארוכות ביותר בחקירת תאונות מטוס, שהתמשכה על פני ארבע שנים ארוכות.
לאחר האסון
לאחר האסון, חברת TWA חידשה את הקו מניו יורק לפריז תחת המספר 924. באביב 2001, לאור קשיים פיננסיים, חברת TWA התמזגה עם חברת "אמריקן איירליינס".
בשנת 2005, מנהל התעופה הפדרלי, אשר קודם לכן עסק בעיקר בהגנת תא הדלק מפני מקורות הינצתות (ignition) מבחוץ, תיקן תקנה, שלפיה יש למלא את תא הדלק בחנקן, על-מנת להוריד את יכולת ההידלקות (flammability) של תערובת הדלק/אוויר שבתא. מערכת זו, לפי הערכת המנהל, תוכל למנוע 8 מתוך תשע תאונות אפשריות שהיו מתרחשות לולא הוצאה תקנה זו.
הסברים אלטרנטיביים
שלושה טייסים, שטסו בטיסות מסחריות מערבה מניו יורק לכיוון פילדלפיה דווחו, כל אחד בנפרד שראו טיל באוויר באזור בו התפוצץ המטוס.
צי ארצות הברית טען שהם ראו טיל טרידנט D5 ששוגר מהצוללת "וסט וירג'יניה" לכיוון האיים האזוריים.
קישורים חיצוניים
- תיק התאונה והיסטוריית המטוס של טיסה 800 של TWA, באתר Aviation Safety Network (באנגלית)
21961247טיסה 800 של TWA