טינטין
 | |
| סוג | דמות קומיקס |
|---|---|
| הוצאה לאור | הרז'ה |
| שם ספר | הרפתקאותיו של טינטין |
| הופעה ראשונה | 1929 |
| הופעה אחרונה | 1983 |
| מספר הופעות | 23 ספרים |
| יוצרים | הרז׳ה |
| מידע | |
| גיל | 15–19 |
| מין | זכר |
| מקצוע | עיתונאי |
| אזרחות | בלגיה |
| מקום מגורים | בריסל, בלגיה |
| דמויות קשורות | |
| חברים |
שלגי (כלב) קפטן האדוק פרופסור קלקולוס תומסון ותומפסון |
| אויבים | רסטאפופולוס |
טינטין (בצרפתית: Tintin[1] ; בחלק מהתרגומים לעברית נקרא טין טין) הוא הגיבור הראשי של סדרת הקומיקס "הרפתקאותיו של טינטין" מאת הקריקטוריסט הבלגי הרז׳ה. הדמות נוצרה בשנת 1929, והופיעה לראשונה במוסף השבועי לנוער "Le Petit Vingtième (אנ')".
טינטין הוא כתב צעיר, נועז, חכם, ישר, הגון, רחום וחביב. בסדרת הספרים הוא מטייל ברחבי העולם, ופותר תעלומות שונות. אל מסעותיו מתלווה תמיד כלב הפוקס טרייר הלבן שלו, "שלגי".
פיתוח הדמות
הביוגרף של הרז'ה, פייר אסולין, אמר ש "לטינטין יש פרהיסטוריה", משום שהיה מושפע ממגוון גדול של מקורות השראה בהם נתקל הרז'ה. הרז'ה ציין כי במהלך לימודיו בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, כאשר צבאות גרמניה כבשו את בלגיה, הוא צייר בשולי מחברותיו בבית הספר דמות צעיר אלמוני הנלחם בגרמנים. מאוחר יותר הוא סיפר כי רישומים אלה תיארו דמות אמיצה והרפתקנית שעושה שימוש באינטליגנציה ובכושר ההמצאה שלו כנגד יריבים. אך אף אחד מהציורים הללו לא שרד.[2]
הרז'ה הושפע גם מדמותו של אחיו הצעיר פול, שהיה בעל פנים עגולות ובלורית. בהמשך הצהיר הרז'ה שבצעירותו "התבוננתי בו הרבה, הוא ריתק אותי... הגיוני שטינטין קיבל את דמותו, מחוותיו, תנוחותיו".
לדבריו של מומחה הקומיקס מתיו סקריץ', ייתכן שהרז'ה שאב השראה מגיבור הספר באין משפחה מאת הקטור מלו, רמי, שכמו טינטין נדד בעולם, מלווה בכלב הלבן הנאמן שלו.[3]
לפני שצייר את טינטין פרסם הרז'ה קומיקס העוסק בצופה בשם טוטור, שמסייר ברחבי העולם ומתקן עוולות. דמותו של טינטין כנראה התבססה גם על דמות זו. הארי תומפסון ציין כי טוטור היה "מטמורפוזה של טינטין", והרז'ה עצמו אמר כי טינטין הוא "האח הקטן של טוטור... הוא הפך לעיתונאי, אבל שמר על רוחו של הצופה".[4][5]
טינטין הופיע לראשונה ב-4 בינואר 1929 במוסף הילדים של העיתון "Le Vingtième Siècle", במודעה על הקומיקס החדש, ורצועת הקומיקס הראשונה התפרסמה ב-10 בינואר.
הבלורית של טינטין לא הופיעה מיד: רק בעמוד 8 של טינטין בארץ הסובייטים הוא נוסע במהירות ברכב והרוח מסיטה את בלוריתו אחורה.[6] תסרוקת זו נשארה על כנה בכל הספרים הבאים, והפכה לסמל המזהה של טינטין.[7]
הרז'ה נשאל פעם איך התפתחה דמותו של טינטין. הוא ענה: "הוא כמעט לא התפתח. מבחינה גרפית הוא נשאר סקיצה". גילו של טינטין מעולם לא נקבע באופן ברור. בשנת 1970 אמר הרז'ה: "מבחינתי טינטין לא הזדקן. איזה גיל אני נותן לו?... אני לא יודע... 17? אני חושב שהוא היה בן 14 או 15 כשיצרתי אותו. נניח שהוא התבגר בשלוש או ארבע שנים במשך 40 שנה... טוב, בממוצע, 15 ועוד 4 שווים 19".
הערות שוליים
- ^ ההיגוי הנכון בצרפתית הוא "טַנְטַן".
- ^ מייקל פאר, The adventures of Herge, creator of Tintin, 2007, עמ' 11
- ^ Matthow Screech,
- CHAPTER ONE
- ^ Michael Farr, Tintin & Co, 2007, עמ' 21
- ^ Jean Grogan, One clear line: Hergé beyond Tintin
- ^ טינטין בארץ הסובייטים, עמ' 7
- ^ Michael farr, Tintin & Co, 2007, עמ' 15
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
| הרפתקאותיו של טינטין | ||
|---|---|---|
| יוצרים ומפתחים | ארז'ה • בוב דה מור • אדגר פ. ז'אקובס | |
| דמויות | טינטין • קפטן האדוק • פרופסור קלקולוס • תומסון ותומפסון • ביאנקה קסטאפיורה • דמויות נוספות | |
| אוגדנים | טינטין בארץ הסובייטים • טינטין בקונגו • טינטין באמריקה • הסיגרים של פרעה • הלוטוס הכחול • האוזן השבורה • האי השחור • שרביטו של אוטוקר • הסרטן בעל צבתות הזהב • הכוכב המסתורי • תעלומת ה"חד-קרן" • אוצרו של רקהם האדום • שבעת כדורי הבדולח • אסירי השמש • ארץ הזהב השחור • הטיסה לירח • החוקרים על הירח • פרשת קלקולוס • כרישי הים האדום • טינטין בטיבט • תעלומת תכשיטי הזמרת • טיסה 714 לסידני • טינטין והפיקורוס • טינטין ואלף ארט | |
| סרטים | הסרטן בעל צבתות הזהב (1947) • טינטין וגיזת הזהב (1961) • טינטין והתפוזים הכחולים (1964) • טינטין ומקדש השמש (1969) • טינטין ואגם הכרישים (1972) • הרפתקאות טינטין: תעלומת החד-קרן (2011) | |
| סדרות טלוויזיה | הרפתקאותיו של טינטין מאת ארז'ה (1958–1962) • הרפתקאותיו של טינטין (1991–1992) | |
34129412טינטין