טימבלס

הטימבָּלֶס הם תופי מקלות לטיניים, מאבותיה הקדומים של מערכת התופים המודרנית.

הטימבלס מורכבים משני תופי מתכת (עשויים מפלדת אל-חלד או פליז), כאשר הגדול (המכונה Hembra, "נקבה") הוא בקוטר של 55 סנטימטר והקטן (המכונה "Hombre", "גבר") בקוטר 50 סנטימטר. ממברנת התנודות עשויה מפלסטיק גמיש.

תופים אלו פתוחים בצידם התחתון ומורכבים על חצובה מתכווננת, כאשר בנוסף מחוברים לחצובה שני פעמוני מתכת - פעמון גדול (Mambo bell) ופעמון קטן (Cha Cha Bell). בנוסף, נהוג לחבר גם ג'אם בלוק (תיבת פלסטיק חלולה) ומצילה.

הנגינה על הטימבלס מתבצעת על ידי מקלות עץ מיוחדים השונים ממקלות תיפוף רגילים בכך שהם אינם מתרחבים בקצה אלא בעלי קוטר שווה ואחיד לאורך כל המקל.

צליל הטימבלס הוא חד ומתכתי, בשונה מהצלילים הרכים יותר המתקבלים ממערכת תופים .

היסטוריה

הטימבלס הומצאו בראשית המאה ה-20 על ידי טיטו פואנטה ונגנים קובניים אחרים, אשר לקח תופי מצעד רגילים (תופי טימפאני) והרכיב אותם על בסיס יציב. שאר התוספות התפתחו עם הזמן, כאשר נגני הקשה לטיניים הוסיפו כלי הקשה שונים לתופי המצעד.

המילה טימבלס היא המילה הצרפתית לתופי טימפאני אירופאיים, ולכן בצרפתית טימבלס נקראים "טימבלס לטינאס" כדי להבדיל בין הסוגים.

במוזיקה הלטינית, הטימבלס הם כלי חשוב המנגן מקצבי יסוד (קאסקארה, ממבו, קלאווה) וגם אלתורים חופשיים.