טיוטה:רבי מרדכי בוזאגלו

רבי מרדכי בוזאגלו היה מקובל שהתגורר בדרעא. מחבר ספר מעיינות החכמה. תלמידו של רבי דוד הלוי.

קורות חייו

בשם הגדולים להחיד"א כותב עליו: ספר "מעיינות החכמה" חיבר החכם החסיד מהר"ר מרדכי מעיר דרעא בקבלה, והיה נגלה לו אליהו הנביא זכור לטוב, ונגנז הספר. ע"ש. ובספרו פני דוד (פרשת בשלח) על הפסוק זה הדבר אשר ציוה ה' לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגולת מספר נפשותיכם איש לאשר באהל תקחו, כותב מרן החיד"א: שמעתי משם הרב ר' מרדכי מעיר דרעא בערי המערב שנגלה לו אליהו הנביא וגילה לו רזי תורה, שפירוש איש לפי אכלו לימודו, עמ"ר גימטריא י"ש, כמ"ש עתיד הקב"ה להנחיל י"ש עולמות.

רבי יוסף בן נאים בספרו מלכי רבנן (אות מ') כתב וזה לשונו: מו"ה מרדכי מדרעא. חי במאה השלישית לאלף הששי, אחרי גירוש ספרד והיה מקובל. אודותיו יספרו שהיה מגיד עתידות, ושנגלה אליו אליהו הנביא, ונסע מדרעא ונתיישב בצפת, ונתוודע לפני הרב חיים ויטאל וסיפר בשבחו בחכמתו בקבלה. וכו'.

היה תלמידו של המקובל רבי דוד הלוי. נקבר בצפת, אך בעקבות הרעידת אדמה לא ידועה מקום קבורתו.

מעיינות החכמה

ספר זה עוסק בחכמת צירופי אותיות. פירוש שכל אות מורכבת משלש אותיות ויש משתי אותיות. לדוגמא, אות אל"ף מורכבת מאות אל"ף ולמ"ד ופ"א. צירוף אותיות כולל כמה אופנים של צירופים, יש צירוף שהוא לחבר את האות האמצעית מכל אות, כמו אות אל"ף אמצע האותיות שלה הן אותיות: למ"ד מ"ם אל"ף. וכן יש צירוף לחבר אותיות האחרונות של האות כנ"ל. ויש צירוף להחליף האות באותיות א"ת ב"ש. ויש צירוף להכפיל כל אות שש פעמים. על ידי צירופי האותיות האלו כתב המחבר תלים ותלי תלים של סודות בתורה כמו שיראה הרואה.

בהקדמת הרב מאיר מאזוז כותב: "בגוף הספר ראיתי שהמחבר הולך בשיטת קבלה קדומה מאד בחכמת הצירוף בסגנון מיוחד: כרובים וחיות ואופנים ושער ומשקל ופשוט וכו', לא נשמע כהנה בספרי האחרונים. וחשבתי שאולי המחבר חי לפני גילוי הזוהר, עד שראיתי במקום אחד שכותב "וקראו התנא רשב"י ע"ה קינא דמסאבותא", וכן הוא מזכיר את רבינו בחיי ואת החייט, הוא ר' יהודה חייט ממגורשי ספרד, בביאור שמות ע"ב, השם השלשים ושמנה. כיעו"ש. יש להגביל איפוא זמן חיבור הספר בין השנים ר"ן-ש', דהיינו אחר גירוש ספרד ולפני הופעת הרמ"ק והאר"י, שכן מסגנון המחבר ניכר שלא ידע על חיבוריהם כלל".

בשם בגדולים להחיד"א מביא גם ספר מעין חכמה כ"י "שמוש התורה ורזין עילאין, מצאתי בספר קדמון כ"י". וקרוב לודאי שכיוון לספר שלנו. ואולי המעתיק דידן החליף שמו ממעין החכמה למעיינות החכמה, כי סבר שאין בזה קפידא א"ה ריחמ"א, מסתבר ששמו המקורי של הספר הוא "מעיינות החכמה", ולא "מעיין החכמה", וכמו שהובא לעיל שמשפחת בוזאגלו היו כותבים בכתובה את היחוס שלהם עד לרבי מרדכי בוזאגלו ושם כתבו "בעל מעיינות החכמה", ולא כמו שכתב הרב הנאמ"ן ס"ט, ועיין בצילום הכתובה שהובא בספר "מעיינות החכמה", בהקדמה עמוד ט"ו.

קישורים חיצוניים

• ספר מעיינות החכמה מחבר הרב מרדכי בוזאגלו.
• ספר קבלת חכמי מרוקו להרב רן יוסף חיים מסעוד.