טיוטה:זעיר אנפין
 |
אין לראות דף זה כערך אנציקלופדי. יש לשכתבו באופן יסודי ולהתאימו לשאר ערכי המכלול.
| |
| אין לראות דף זה כערך אנציקלופדי. יש לשכתבו באופן יסודי ולהתאימו לשאר ערכי המכלול. |
| עולמות אבי"ע על פי קבלת האר"י ז"ל |
|---|
| עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה |
| עולם האצילות |
| עולם האצילות |
| כתר עליון · עתיק יומין · אריך אנפין · אבא עילאה · אמא עילאה · זעיר אנפין · מלכות דאצילות |
| עולם הבריאה |
| עולם הבריאה |
| שרפים · מט"ט · י"ב בקר · מרכבה · פרסא |
| עולם היצירה |
| עולם היצירה |
| מלאכים · חיות הקודש · סנד"ל |
| עולם העשיה |
| עולם העשיה |
| אופן בעשיה · אופנים · גלגלים |
זעיר אנפין הוא שמו של הפרצוף הנוצר מהתכללות המדות של עולם האצילות. זעיר אנפין ומלכות דאצילות נקראים גם בשם קודשא בריך הוא ושכינתיה. היחוד ביניהם הוא יחודא תתאה. המצוות שאנו עושים הם לשם ייחוד זעיר אנפין ומלכות דאצילות. רבים נוהגים לומר לפני קיום מצוות נוסח "לשם ייחוד": "לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה".
כמו כן זעיר אנפין מאיר בשבת ביום.
ענינו
זעיר אנפין הוא הפרצוף הנוצר מהתכללות של ששת המדות, ובפרט הכוונה היא לזעיר אנפין של עולם האצילות. ענינו הוא שהוא התגלותו של הקב"ה בבחינת גילוי. בכך הוא שונה מאבא עילאה ואמא עילאה של עולם האצילות, שהם בבחינת עלמא דאתכסיא, ואינם באים בבחינת גילוי. וכן הוא שונה ממלכות דאצילות שהיא בחינת שכינה, שהיא החיות השוכנת בתוך העולמות, ובתוך כנסת ישראל.
זעיר אנפין נקרא גם בשם 'אדם'. ומבואר שהוא בבחינת 'רמ"ח איברין דמלכא', שהוא בבחינת רמ"ח איברים שבהם שורה אור אין סוף. ענין רמ"ח איברין אלו הוא שזעיר אנפין בנוי מתשע ספירות, וכל אחת מספירות אלו כלולה משאר תשע הספירות, וכל ספירות פרטיות אלו הם בבחינת ראש תוך סוף, נמצא סך הכל רמ"ג, ונוסף עם ה' חסדים המגדילים הוא בבחינת רמ"ח, ואלו הם רמ"ח איברין דמלכא.
ביחס לאריך אנפין
מקור התענוגים בחיצוניות הכתר של עולם האצילות נקרא בשם אריך אנפין (פנים ארוכות), וענינו הוא שהוא מתפשט באריכות הרבה. אריך אנפין הוא בבחינת מקור לזעיר אנפין (פנים קטנות). זעיר אנפין הם מעטי הכמות ובחינת הקיצור בעצם מציאותם, ביחס לאריך אנפין. וכמשל לכך הוא מדות הלב של האדם, שהם בבחינת קיצור בעצם מציאותם ביחס לשורשם בתענוג.
משל להבדל בין זעיר אנפין ואריך אנפין[1]: כמו מפה של שטח גיאוגרפי לעומת השטח בעצמו. למשל, נהר אמיתי לעומת סימון שלו על מפה. או מידות של ילד קטן לעומת מידות של אדם מבוגר.
מקורות
- ^ שער היחוד לאדמו"ר האמצעי אות ל"ג
