טיוטה:הרב ישראל בונדהיים
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הסיבה: חסר נתונים בסיסיים רבים. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הסיבה: חסר נתונים בסיסיים רבים. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
| קובץ:116752.jpg | |
| לידה | י"ט בניסן ה'תרפ"ו |
|---|---|
| פטירה |
ז' באב ה'תשע"ד (בגיל 88) ירושלים |
| מקום מגורים | בית וגן, ירושלים |
| תחומי עיסוק | הוראה, גנזי הקודש, צדקה |
| ר"מ בישיבת קול תורה לצעירים | |
הרב ישראל בונדהיים (י"ט בניסן ה'תרפ"ו - ז' באב ה'תשע"ד, 3 באוגוסט 2014) היה ר"מ בישיבת קול תורה לצעירים.
קורות חייו
נולד בהמבורג שבגרמניה[1] לאלעזר והנה. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה היה אביו בן תשע עשרה שנה, ונשלח לחזית הרוסית העקובה מדם אך שרד את המלחמה. עם סיומה נשא את חנה, בתו של רבי משה גליקשטדט פרנס ראשי בבית הכנסת הגדול בהמבורג.
בילדותו חווה רבי ישראל את ליל הבדולח בגרמניה, ולמחרת נלקח אביו על ידי הגסטאפו למחנה בוכנוולד.
חודש לאחר ליל הבדולח, שהה שאביו עדיין במחנה בוכוולנד, נשלח במסגרת ה"קינדר-טרנספורט", מגרמניה לבריסל שבבלגיה לבית אחי אמו רבי ראובן גליקשטט.
לאחר מסעות ונדודים של אביו לחוד ואמו לחוד, התאחדו המשפחה בבריסל בבית הרב ראובן גליקשטט. אולם לאחר זמן קצר כבשו הנאצים את בריסל, ואבי המשפחה ר' אלעזר בונדהיים יחד עם הבן הבכור נתן הובלו למחנה המעצר בדרום צרפת, סאן סיפריאן.
האם נשארה לבדה עם שאר בניה, וחיפשה מקום מבטחים מאימת הנאצים, ולאחר זמן קצר שמה פניה לעבר קרובי משפחה שהתגוררו בעיר לימוז' שבצרפת, כאשר לשם כך היה עליה להבריח את הגבולות במבצע מסוכן ומסובך.
במהלך מבצע הברחת הגבול בין צרפת הכבושה לצרפת החופשית, נעצרה האם עם בניה על ידי כוחות המשטרה הצרפתיים. משטרת צרפת הניחה אותם בכפר "סנט מרסל" למשך שבוע, ולאחר מכן הובלו ברכבת לעבר מחנה גירס.
במחנה התאחדה משפחת בונדהיים, מאחר שאבי המשפחה שנלקח על ידי הנאצים למחרת ליל הבדולח למחנה בוכוולד, הוגלה לאחר מכן למחנה גירס בצרפת.
החיים במחנה גירס היו קשים מנשוא, ובמהלך שהותו במחנה אף חלה הרב ישראל בונדהיים במגפת טיפוס המעיים, כאשר רופא המחנה גזר עליו לצום למשך שבוע שלם ולא להכניס לפיו שום דבר
לאחר פעילות של ראשי ארגון אוז"ה לשחרור ילדים ממחנה גירס, ולאחר שבנדטי, מושל מחוז מונפלייה, החליט בשלהי תש"ב לאפשר לפעילי האוז"ה לצרף לילדים לשחרר גם ילדים מעל לגיל שש עשרה, שוחרר ישראל בונדהיים בט' תמוז תש"ב ממחנה גירס.
במהלך השחרור נפרד מבני משפחתו, כאשר רק הילדים – ישראל ואחיותיו תרצה בת ארבע עשרה ונועה הקטנה, שוחררו מהמחנה, אך האב והאם והאח יוסף נשארו במחנה.
במהלך השואה אף שהה בשוויץ שם הכיר את החכם שושני[2].
בשנת ה'תש"ו נכנס ללמוד בישיבת 'קול תורה', ובשנת ה'תשי"ב החל לשמש כר"מ לשיעור הנמוך בישיבת 'קול תורה' לצעירים. התגורר בשכונת בית וגן בירושלים.
מפעליו
בשנת תשמ"ו (1956) הקים את ארגון גניזה כללית[3][4] יחד עם הרב יהושע נויבירט, במטרה לטפל בכל הטעון גניזה בכבוד ועל פי ההלכה, לאחר התפתחות ענף העיתונות המודפסת והעלונים למיניהם, ובעקבות חוסר פתרון נאות שגרם לכך שניירות הטעונים גניזה התגוללו בבזיון, הארגון החל להציב לראשונה בארץ מתקנים לאיסוף גניזה ברחבי השכונות, המתקן הראשון הוצב בשכונת בית וגן הירושלמית בשנת תשמ"ו.
הקים קופת צדקה "צדקת יוסף אשר", ונהג להסתובב בגפו בבתי כנסת בשכונת בית וגן בתעניות לאסוף צדקה המכונה "אגרא דתעניתא - צדקה".
ילדיו
- בנו הרב אליעזר, מנהל ארגון הגניזה הכללית
- בנו הרב בנימין, משגיח בישיבת תפארת מרדכי בבני ברק
- בתו אביגיל, נשואה לרב חיים עוזר שטרנבוך, בנו של הרב משה שטרנבוך
קישורים חיצוניים
- ישראל כהן, ברוך דיין האמת: הגאון הרב ישראל בונדהיים זצ"ל, באתר כיכר השבת, 3 באוגוסט 2014
- ישיבת קול תורה - הספדים על הרב ישראל בונדהיים באתר קול הלשון
- סיפר לי הגאון ר' ישראל בונדהיים עלון נר לשולחן שבת
הערות שוליים
- ^ מאור לכשרות א עמוד 252
- ^ הרב ישראל בונדהיים מדבר על מר שושני.
- ^ עמותת "גניזה גללית", באתר גיידסטאר
- ^ אודות "גניזה כללית", באתר גניזה כללית
[[קטגוריה:בית וגן: רבנים]]