טיוטה:המכלול:אולם דיונים/דיוני חשיבות/עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים/הוצאות ספרים

ההצעה

חשיבות אנציקלופדית היא לא דבר של מה בכך. כיום, ביד כל אדם המדפיס ספרים ומשווקם - היכולת להגדיר את עצמו כמוציא לאור. אפילו אם הוא לא השפיע כלום על שוק הספרים. לכן כאשר כותבים ערך על 'הוצאת ספרים' יש להקפיד על היותה הוצאה מוכרת, בעלת רזומה של ספרים נפוצים רבי מכר, עם מסורת מפוארת של מספר שנים בתחום.

חשיבותם של ערכים כמו "עוז והדר" ולהבדיל "ידיעות ספרים" ברורה באופן מובהק, אך לעיתים נוצרים ערכים שחשיבותם האנציקלופדית מוטלת בספק ושעשויים לפיכך להימחק. ההנחיות דלהלן מסבירות את הקווים המנחים שעומדים בבסיס קביעת חשיבות לערכים על הוצאות ספרים, כמו גם על מכונים תורניים. אם אינכם בטוחים שחשיבות הערך שברצונכם לכתוב מובנת מאליה – מומלץ כי תוודאו זאת בפנייה לדלפק הייעוץ לפני כתיבת הערך.

א. ניתן לכתוב על הוצאת ספרים בהתקיים 'כל' הקריטריונים הבאים:

1. ההוצאה מדפיסה ומשווקת ספרים בתפוצה עולמית.
2. ההוצאה אינה עוסקת רק בתחום עניין מקומי או קהילתי. למשל הוצאה של חסידות מסוימת או של ישיבה - אינה מזכה בערך.
3. ההוצאה כבר הוציאה לפחות שני ספרים המתוארים כרבי מכר. יש להביא אסמכתאות ברורות לכך.
4. ההוצאה פעילה לפחות חמש שנים בתחום.

הבהרה: 'הוצאת ספרים' מגדירה את כל תחום הדפסת ושיווק ספרים. גם אלו המכנים את עצמם כמכונים תורניים העוסקים בההדרת ספרים - כפופים לקריטריונים הנ"ל.

ב. ניתן לכתוב על מכון מחקר תורני בהתקיים 'כל' הקריטריונים הבאים:

1. המכון חוקר באופן מדעי או תורני-עיוני בתחומי עניין מגוונים, או לחילופין מחקרים פורצי דרך בציבור.
2. המכון אינו עוסק רק בתחום עניין מקומי או קהילתי. למשל מכון של חסידות מסוימת או של ישיבה - אינו מזכה בערך.
3. המכון פרסם כבר לפחות שני מחקרים פורצי דרך, או עשרה מחקרים בתחומי עניין מגוונים. יש להביא אסמכתאות ברורות לכך.
4. המכון פעיל לפחות חמש שנים בתחום.

ג. ניתן לכתוב על מכון תורני שאינו בעל אופי מחקרי בהתקיים 'כל' הקריטריונים הבאים:

1. המכון מרכז כמה תחומי פעילות בעלי חשיבות, כגון מכון אריאל.
2. המכון אינו עוסק רק בתחום עניין מקומי או קהילתי. למשל מכון של חסידות מסוימת או של ישיבה - אינו מזכה בערך.
3. המכון פעיל לפחות חמש שנים.