טונליזם
הטונליזם (Tonalism) היה סגנון אומנותי שהופיע בשנות ה -80 של המאה ה -19 כאשר אמנים אמריקאים החלו לצייר צורות נוף בטון כולל של אווירה צבעונית או ערפלית. הסגנון התפתח בין 1880 ל -1915, והתאפיין בגוונים כהים ונייטרליים כמו אפור, חום או כחול ששלטו לעיתים קרובות ביצירות של אמנים הקשורים לסגנון. כציירי נוף, רובם השתייכו לזרם המרכזי באותה העת - אסכולת נהר ההדסון.[1]
תיאור
בסוף שנות ה-90, במאה ה-19, מבקרי האמנות האמריקאים החלו להשתמש במונח "טונאלי" כדי לתאר יצירות אלה.
הציירים המשויכים המובילים היו ג'ורג' איננס וג'יימס מקניל ויסלר, אלכסנדר הלוויג וויאנט, ראלף אלברט בלקלוק, אנג'ל דה קורה, הנרי וורד ריינג'ר
טונליזם משמש לעיתים לתיאור נופים אמריקניים שמקורם בסגנון הברביזון הצרפתי,[2] שהדגיש את מצב הרוח והצל.
בסופו של דבר, הטונליזם נעלם על ידי הזרמים המרכזיים שהגיעו מאירופה בעיקר האימפרסיוניזם והמודרניזם האירופי.
הטונליזם האוסטרלי התגלה כתנועה אמנותית במלבורן בשנות העשרה של המאה העשרים.
הערות שוליים
- ^ American Paintings in The Metropolitan Museum of Art, libmma.contentdm.oclc.org
- ^ American Tonalism: Selections from The Metropolitan Museum of Art and The Montclair Art Museum, www.tfaoi.com
