חרוז לבן
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חרוז לבן הוא סגנון שירה שהתפתח במאה ה-16 ובו כל שורה מורכבת מתשע עד שתים עשרה הברות המאורגנות לרוב בפנטמטר יאמבי, משקל שבו מופיעות לסירוגין הברות לא מוטעמות והברות מוטעמות, וכוללת בסך הכל חמש הדגשות. המיוחד בחרוז לבן הוא שאין חריזה בין השורות השונות, כך שתשומת הלב מועברת למקצב.
כריסטופר מרלו החדיר לעולם התיאטרון האנגלי את השימוש בחרוזים לבנים, שאיפשר דיבור דרמטי הקרוב למציאות הרבה יותר מהשירה המחורזת של המחזאים שקדמו לו.
לפסגות השימוש בסגנון זה בספרות האנגלית הגיעו שייקספיר במחזותיו וג'ון מילטון ב"אפסוס".
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: משקל ימבי |
