חרוד (הר יהודה)

חרוד היא יישוב מקראי משוער, ככל הנראה מקום מוצאם של שניים מגיבורי דוד: ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק כ"ה: "שַׁמָּה הַחֲרֹדִי אֱלִיקָא הַחֲרֹדִי".^[1] בפסוק המקביל בספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק כ"ז חרוד אינה נזכרת, אך גרסת ספר שמואל עדיפה.

הזיהוי

ייתכן מאד שהיא זהה לבית-חרודו המאוחרת (נוסח אחר חדודו, חורדן, בית-חרודי); מקום זה נזכר במשנה (יומא ב, ח) במרחק 3 מילין מירושלים, ולשם נלקח השעיר המשתלח. הצעת הזיהוי העיקרית^[1] היא בח' אל-ח'ריד'אן, נ"צ ישראל 1756.1266, כ-5.5 ק"מ דרום-מזרחית לירושלים, חורבה המתנשאת מעל עיקול ו' נר ('נחל קדרון').

המידע הארכאולוגי

אין בידינו נתונים ארכאולוגיים על האתר, אם כי הוא כלול במפה 106 (תלפיות) שנסקרה בשנות ה-80' של המאה ה-20. לעת עתה ניתן לקבל כאפשרות את שימור השם המוצע, ולהניח שחרוד היא אתר מתקופת הברזל 2א\ב שנתגלה באזור ושהוצע בעבר לזהותו עם נטופה עקב הקרבה לאום טובה, ואשר אותו מזכיר מייטליס.^[2]