חסד - רשת מרכזי רווחה יהודיים
חסד - רשת מרכזי רווחה יהודיים היא ארגון יהודי ללא מטרות רווח, שפועל במדינות שהיו הרפבוליקות של ברית-המועצות. הרשת הוקמה ב-1993 כיוזמה של הג'וינט בשיתוף עם קהילות יהודיות מקומיות. מטרות העל של הרשת היו: א) מתן מענה לצרכים החומריים, החברתיים והבריאותיים של הקהילות היהודיות בעקבות המשבר שפקד את מדינות ברית-המועצות לשעבר לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי. ב) ניצול מרכזי חסד כאמצעי לפיתוח קהילות יהודיות.
פעילות
פעילותה של רשת חסד מושתת על בסיס מודל, שפיתח הסוציולוג ד"ר עמוס אבגר, שניהל את תוכניות הרווחה של הג'וינט העולמי בברית המועצות לשעבר.[1] המודל מבוסס על עקרון שרואה במשברים חברתיים הזדמנות להתפתחות וגדילה קהילתיים.[2] חסד חתרה למנף את המשבר שפקד את החברה היהודית בברית-המועצות לשעבר, כהזדמנות לצמיחה תרבותית, וחיזוק הזהות היהודית. בבסיס המודל של חסד ניצבים שלושה עקרונות מרכזיים: קהילתיות, מסורת יהודית (יידישקייט), והתנדבות.[3] מראשיתה, הרשת חתרה לענות על צרכים של קבוצות גיל שונות, כולל ילדים, בני גיל הזהב וניצולי שואה.[4] בראשית שנות האלפיים הרשת הפעילה כ-170 מרכזים שונים ושירתרה כמאתיים וחמישים אלף איש. בעשור האחרון היא מפעילה כ-80 מרכזים [5]
הקמה ושירותים
מרכז החסד הראשון הוקם ב-1993 בסנט פטרסבורג. עד ראשית שנות האלפיים הוקמו למעלה ממאה ושבעים מרכזים נוספים, שהתפרסו על פני אחד-עשר אזורי זמן, ושסיפקו שירותים לכרבע מיליון יהודים. עיקר פעילותה של חסד התקיים במרכזים עצמם. פעילות התנדבותית נוספת התקיימה בבתים של יהודים, שהתקשו להגיע למרכזים השונים מסיבות רפואיות או לוגיסטיות. שירותי חסד התחלקו לסוגים שונים עם דגש על פעילות חברתית ותרבותית של מתנדבים שעברו הכשרה מטעם הג'וינט.[6] השירותים החברתיים כללו, בין השאר, מועדוני יום, שירותי ספריה, ציון חגים יהודיים, אירועי יום השואה, לימודי עברית ויידיש, וקבלת שבת. חסד סיפקה גם שירותי בריאות, בכלל זה תרופות לנזקקים וביקורי בית של רופאים. פעילות חסד מתבססת במידה רבה על התנדבות שתורמת לחיזוק הקשרים החברתיים והקהילתיים בין נותני ומקבלי השירותים. חסד המשיכה לספק שירותי רווחה לאלפי יהודים גם במהלך משבר הקורונה, וגם במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה.[7] במסגרת זו, הרשת סיפקה גם שירותים פסיכולוגיים, והפעילה קו-חם למי שנזקקים לסיוע וטיפול דחוף תחת מצור.[8] לאורך השנים, הרשת התמודדה עם שורה של בעיות מימון, אולם זכתה לתמיכה משורה של גופים כולל כולל הג'וינט וועידת התביעות.[9]
הערות שוליים
- ^ Esther Katz, Hesed Evolution Study: Jewish Identity, Community, Orientation and Voluntarism (Brookdale Institute, 2004), p. 1.
- ^ Amos Avgar, Post Disaster Development: Implications for Public Policy (Ph.D. Dissertation, Cornell University, 1978).
- ^ Julia Mirsky et.al. (eds.), ""From Model to Movement: The Development of Hesed Centers in the Former Soviet Union" in Social Disaster as Opportunity: The Hesed Model (University Press of America, 2006), pp. 35-46.
- ^ Elizabeth Tighe (et. al.), Hardship and Needs of Elderly Hesed Clients: An Analysis of Clients Served by Elderly Hesed Service Centers in Russia & Ukraine (Brandeis University Press, 2012), pp. 27-34; Cnaan Liphshiz, "Funds for Ukrainian Survivors Bring High Hopes," The Times of Israel, Oct. 4, 2012.
- ^ Zvi Gitelman, Jewish Identities in Postcommunits Russia and Ukraine: An Uncertain Ethnicity (Cambridge University Press, 2012), p. 186 and more.
- ^ סימה זלצברג ועוד (עור'), מחקר הערכה על מרכזי "חסד": זהות יהודית, קהילתיות והתנדבות (הג'וינט ומכון ברוקדייל, 2003).
- ^ Sue Surkes, "Risking Life and Limb, Hesed Network Continues Caring for Ukraine’s Neediest Jews," The Times of Israel, March 2, 2022; Cnaan Liphshiz, “Odessa’s Rabbi, Responsible for 250 Kids in 3 Orphanages,” The Times of Israel, 24, Feb. 22.; דן לביא, "במבצע משותף: שלושה קשישים סיעודיים שחולצו מאוקראינה לפולין הועלו ארצה", מעריב', 12 מאי 2022; אדוארד דוקס ואטילה שומפלבי, "היהודים שנותרו בחרסון מתפללים לנס: "המצב קטסטרופלי"", Ynet, 8 נובמבר 2022.
- ^ Amanda Borschel-Dan, “Crimean Jews Surprised by New Referendum to Join Russia,” The Times of Israel, March 6, 2014, and Anya Zhuravel Segal, “Jews Report Tense Calm in Crimea Ahead of Sunday’s Vote,” The Times of Israel, March 14, 2014.
- ^ JTA, “Top Russian Rabbi Says NGI Crackdown Worries Jews,” Forward, September 29, 2015.
35051105חסד - רשת מרכזי רווחה יהודיים