חנה גרינבאום סולומון
| לידה |
14 בינואר 1858 שיקגו, אילינוי, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
7 בדצמבר 1942 (בגיל 84) שיקגו |
| מדינה |
 ארצות הברית |
חנה גרינבאום סולומון (באנגלית: Hannah Greenebaum Solomon; 14 בינואר 1858, שיקגו, אילינוי - 7 בדצמבר 1942, שם) הייתה פעילה חברתית ומייסדת של המועצה הלאומית של נשים יהודיות[1], הארגון הראשון של נשים יהודיות בארצות הברית. בפועלה הצליחה סולומון לגשר בין זרמים ביהדות ארצות הברית וברחבי העולם[2].
קורות חייה
סולומון נולדה ב-1858 כרביעית מבין עשרה ילדים למיכאל ושרה גרינבאום. אביה, מיכאל גרינבאום, היגר מגרמניה לארצות הברית. הוא היה חלק מקבוצת היהודים הראשונה שהתיישבה בפתאי העיר שיקגו. הוריה של סולומון היו מופת למעורבות אזרחית: אמה ארגנה את קבוצת התפירה הראשונה של נשים יהודיות בשיקגו, שתפרה בגדים לנזקקים ואביה הקים חבורה ספרותית יהודית והתנדב ככבאי. כמו כן הוא סייע בהקמת בית הכנסת הרפורמי הראשון בשיקגו, על אף שהמשפחה השתייכה לזרם האורתודוקסי[3].
ב-1876 חנה ואחותה הנרייט היו שתי הנשים היהודיות הראשונות שנבחרו להצטרף למועדון האליטיסטי של נשות שיקגו. שם החלה חנה סולומון לגבש את רעיונותיה עבור המועצה הלאומית של נשים יהודיות (NCJW). מועדון הנשים בשיקגו התמקד בחינוך ופילנתרופיה[3].
סולומון החלה להיות מעורבת בהקמה של אגודה לאומית לנשים יהודיות מתוך מחסור ברור בארגונים לנשים יהודיות ורצון לקדם שינוי. אירוע נוסף שהשפיע על סולומון היה הכינוס של פרלמנט דתות העולם (Parliament of the World's Religions) ב-1893 בשיקגו. גברים יהודים מנעו השתתפות נשים יהודיות בפרלמנט, דבר שדחף את חנה סולומון להקים את הארגון. במפגש שהתקיים בשיקגו באותה השנה הוחלט להקים את המועצה הלאומית של נשים יהודיות (ארצות הברית). סולומון נבחרה כיושבת ראש פה אחד. ב-1896 היו חברות בארגון 3,300 חברות ב-50 סניפים. סולומון ביקשה לסיים את כהונתה כיושבת ראש בשנת 1905 בעקבות בעיות בריאות ועייפות[2].
פעילותה הציבורית של סולומון כללה תפקידים נוספים כגון נשיאת בית הספר המקצועי לבנות באלינוי. היא הצטרפה למאבקן של Julia Lathrop ו-Lucy Flower פעילות למען זכויות ילדים להקמת בית המשפט הראשון לנוער בשיקגו והייתה פעילה בקידום חוקים עירוניים הנוגעים לילדים[3].
לאורך כל התקופה בה הייתה פעילה המועצה הלאומית של נשים יהודיות (ארצות הברית) חנה סולומון הסתמכה על משפחתה שתמכה בה ובפועלה. בעלה, הנרי סולומון היה מלווה אותה בנסיעות עסקים, וב-1904 כל המשפחה נסעה לברלין לכינוס מועצת הנשים הבינלאומית International Council of Women.
חנה גרינבאום סלומון זכתה וזוכה להכרה על עבודתה החלוצית. דבריה עדיין משמשים השראה למועצה הלאומית של נשים יהודיות (ארצות הברית): "לשפר את איכות חיים של נשים, ילדים ומשפחות ו... להבטיח את זכויות פרט וחירויות לכל". ב-1955 בית ספר יסודי בשיקגו נקרא על שמה. המועצה הלאומית של נשים יהודיות (ארצות הברית) מחלקת פרס שנתי על שמה מאז 1978 לאנשים וקהילות שפועלים ברוח חזון הארגון[4].
קישורים חיצוניים
- בת' ונגר, חנה גרינבאום סולומון, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- חנה גרינבאום סולומון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ National Council of Jewish Women: History
- ^ 2.0 2.1 Hannah Greenebaum Solomon, Jewish Women's Archive
- ^ 3.0 3.1 3.2 HANNAH G. SOLOMON, Fabric of My Life: the Autobiography of Hannah G. Solomon, New York: Bolch Publishing Company, 1946
- ^ Hannah G. Solomon award, The National Council of Jewish Women (NCJW)
31342486חנה גרינבאום סולומון