חלבון חומוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חלבון חומוס חלבון מן הצומח, מתקבל על ידי מיצוי בתהליכים שונים של גרעיני חִמְצָה תרבותית (שם מדעי: Cicer arietinum). תהליכי המיצוי יכולים להיות על ידי שימוש בנקודת PH איזואלקטרית, שימוש בהפרדת אוויר או טיפול והפרדה אנזימטיים.

גרגירי החומוס במצבם הטבעי מכילים 16-24% חלבון ובנוסף מכילים סיבים תזונתיים, ברזל, סידן ומינרלים נוספים החיוניים לתפקוד הגוף.[1]

קיימים ריכוזים שונים לחלבון חומוס.

אלרגיה לחומוס נפוצה בעיקר אצל יוצאי אשכנז, בשל חוסר באנזים GSH

שימושים

החלבון מיוצר בהליך מיצוי או הפרדה, אינו מכיל גלוטן ואינו רשום כאלרגן. המוצר יכול להוות תחליף לחלבון אשר מופק מהחי כגון חלבון ביצה, חלבון חלב וחלבון בשר בקר.[2][3]

אלרגיה לחומוס נפוצה בעיקר אצל יהודי אשכנז - מחסור באנזים Ggr

מוצרים שניתן לבסס על חלבון חומוס: יוגורטים ללא חלב, משקאות צמחיים, חטיפי אנרגיה עתירי חלבון, מאפים, מיונז ללא ביצה, תחליפי בשר ועוד.

יתרונות תזונתיים

לחלבון החומוס מספר יתרונות תזונתיים

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ 8 מזונות צמחיים שמלאים בחלבון, באתר וואלה!
  2. ^ גלי וינרב, ‏חברת Innovopro גייסה 4.25 מיליון דולר להפקת חלבון מחומוס, באתר גלובס, 4 בדצמבר 2018
  3. ^ תומר הדר, מנכ"לית InnovoPro על מהפכת החלבונים: "חומוס אפשר לא רק לנגב", באתר כלכליסט, 8 באוגוסט 2018
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 foodnavigator.com, Chickpea protein could disrupt the alternative protein space: Innovopro, foodnavigator.com (באנגלית)
ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32064745חלבון חומוס