חיווט מוחי
חיווט מוחי (Wireheading) הוא מונח המשויך ליישומים פיקטיביים או פוטוריסטיים של סטימולציה קרבית עמוקה. המונח מתייחס לתהליך שבו מפעילים מכשיר סטימולציה חשמלית במערכת המוח, בדרך כלל על ידי סיבוב או מעבר של חוטים חשמליים בתוך המוח. המטרה היא ליצור סיכוי לחוויות ותגובות חיוביות, כגון הנאה או תחושת שביעות רצון, על ידי עידוד המערכת הניהולית של המוח להפיק אותן.
מונח זה נמצא בעיקרו בתחום המחקר הטיפולי במוח, בו מחקרים נערכים על מנת לקבוע האם וכיצד ניתן לשלוט בתהליכים מוחיים כדי להביא לתוצאות רצויות עבור הטיפול במגוון מחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות.
הפעולה של הפעלת המוח המכשירה המרכז לשבח באמצעות סטימולציה חשמלית של כבל שמוטבע, לצורך 'קיצוץ דרכים' במערכת הפרגן הרגילה והפעלת הנאה באופן מלאכותי.
המילה "קיצוץ דרכים" מתייחסת לתהליך שבו הפעלת המוח המכשירה נועדת לחתוך או לשנות תהליכים תוך התעלמות ממערכת הפרגן הרגילה של המוח. במונחים פיזיולוגיים, המערכת הפרגן מתייחסת לרשת העצבים והמבנים המוחיים הסביבתיים שמשפיעים על התנהגות ותפקוד המוח. בפועל, קיצוץ הדרכים מתייחס לשינוי או השבת של יכולת המערכת הפרגנית הרגילה להשפיע על התהליכים המוחיים.
התוצאה המיוחדת של הפעולה של הפעלת המוח המכשירה המרכז באמצעות סטימולציה חשמלית של הכבל המוטבע היא הפעלת הנאה באופן מלאכותי. זה יכול להתייחס ליצירת תחושות חיוביות או חוויות מהנות באמצעות התערבות חשמלית במערכת המוח.
בעבר נערכו מחקרים בהם ביצעו הפעלה של הפרגן הסטימולציה על עכברים (בשנות ה-1950)[1] ובבני אדם (בשנות ה-1960). הסטימולציה הזו אינה נראית לגרום להתמודדות קרובה לסבלנות או שביעות רצון באופן שמינה או סמינרי אחרים עושים.[2] מקור המונח מיוחס לסופר מדע בדיוני לארי ניבן, שהשתמש במונח בסדרתו "Known Space".[3][4] בפילוסופיה של בינה מלאכותית, המונח משמש להתייחס למערכות בינה מלאכותית המפרצות את שער השכר שלהן.[2]
באופן נרחב יותר, המונח יכול גם להתייחס לסוגים שונים של אינטראקציה בין בני אדם לטכנולוגיה.
חיווט מוחי, כמו גם דרכים אחרות של שינוי מוח, מטופלות לעיתים כמופת דיסטופי בספרות מדע בדיוני בקולנוע ובסדרות.[4]
מחקר ופיתוח
מחקר ופיתוח בתחום החיווט מוחי מתנהל במגוון תחומים, כולל מחקר נוירו-מדעי, בינה מלאכותית, מערכות נטורליות, פסיכולוגיה ותיאורים של חוויות אישיות. מרכזים מובילים בתחום זה כוללים את מכון רכבי חיווט מוחי בישראל, מכון רוקאי בארצות הברית, אינסטיטוט מקס פלאנק בגרמניה ומכון חיווט מוחי למדעי המוח בצרפת.
פיתוח בתחום החיווט מוחי כולל את יצירת טכנולוגיות מתקדמות לחיבור מחשבים ומערכות חכמות למערכת המוח האנושית. חלק מהטכנולוגיות המצויות בשלבי פיתוח כוללות ממשקים מוח-מחשב, ממשקים מוח-מוח וממשקים מוח-רובוט. המטרה העיקרית היא לאפשר תקשורת יעילה ובטוחה בין המוח האנושי לבין מכונה או מערכת חיצונית, ולשפר את האינטגרציה בין המחשב האנושי והמחשבים החיצוניים באופן שיאפשר לטכנולוגיה לשרת את האדם בצורה טובה יותר.
השלכות אתיות ומוסריות
החיווט מוחי מעלה שאלות אתיות ומוסריות רבות. השימוש בטכנולוגיות חיווט מוחי עשוי לגרום לפתיחת דלתות לתקשורת ישירה ולחיבור בלתי רגיל בין אנשים. מדובר בשאלות הנוגעות לפרטיות, לשוק העבודה, לשינוי זהות ולשאלות על המוסר האנושי כולו. הטכנולוגיה יכולה להביא לשיפור ולהרחבת היכולות האנושיות, אך יכולה גם לגרום לתופעות לוואי ולאי-הסכמה בין אנשים ותרבויות. כתוצאה מכך, יש צורך במתן דגש גם לדיבורים ולפתרונות אתיים ומוסריים, כדי לקדם את השימוש האחראי והמועיל של הטכנולוגיה.
בנוסף, החיווט מוחי עשוי לגרום לאי-שוויון חברתי. כאשר טכנולוגיות חיווט מוחי מתפשטות ומשתלבות בחברה, ייתכן שתהיה קיום של שוק חדש של יכולות והזדמנויות, וכך נוצרת הפרדה בין אנשים שיש להם גישה ויכולת להשתמש בטכנולוגיה המתקדמת ובין אנשים שחסרים להם יכולת כזו. נדרשת התייחסות מערכותית וסדרתית על מנת למנוע אי-שוויון זה ולהבטיח שהטכנולוגיה תשמש כל אדם בצורה שוה.
הערות שוליים
- ^ Olds, James (1955). "Reward from brain stimulation in the rat". Science. 122: 878.
- ^ 2.0 2.1 Yampolskiy, Roman V. (3 ביולי 2014). "Utility function security in artificially intelligent agents". Journal of Experimental & Theoretical Artificial Intelligence. 26 (3): 373–389. doi:10.1080/0952813X.2014.895114.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Shovel Ready by Adam Sternbergh – review". the Guardian (באנגלית). 4 בפברואר 2014. נבדק ב-20 בפברואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 4.0 4.1 "There Is Now a Brain Implant that Can Control Emotions Wirelessly". www.vice.com (באנגלית). נבדק ב-20 בפברואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה)
