חזית התחייה של פולין
 | |
| עיתון פראבדה של חזית התחייה של פולין, מרץ 1943, מזהיר מפני גזרי דין מוות בגין הוקעתם של יהודים ומציליהם הפולנים. |
חזית התחייה של פולין (בפולנית: Front Odrodzenia Polski, בראשי תיבות FOP) היה ארגון אנטי-פשיסטי חשאי שהוקם ב-1941 בפולין הכבושה במהלך מלחמת העולם השנייה על ידי קבוצת קתולים חילונים מוורשה, בהנהגת הסופרת זופיה קוסאק-שצ'וצקה והאב אדמונד קראוזה.
הקמת הארגון והאידאולוגיה
חזית התחייה שמרה על האידיאלים הנוצריים של תנועות קתוליות שפעלו ברפובליקה השנייה של פולין לפני המלחמה, כחלק מקבוצות בינלאומיות של קתולים. מטרתו העיקרית של הארגון הייתה הולדתה המוסרית המחודשת של פולין ברוח האידאולוגיה הקתולית שתביא להולדתה של העולם מחדש. חבריה ביקשו לקדם פורמה לאומית שתשיב את האומה הפולנית למעמדה כסוללת המגן של הנצרות.
קוסאק, שהאמינה בייעוד המיוחד של האומה הפולנית ובדבקותה המסורה בכנסייה הקתולית, הקימה את ארגון חזית התחייה ששם לו למטרה לסתור את השפעות הכיבוש הנאצי על רוחו של העם הפולני. לפי פולקה קתוליצקה, קוסאק האמינה כי ההתחדשות המוסרית של האומה הפולנית מותנית בסבלם של היהודים.[1] אף שכבר הייתה מעורבת בעצמה במבצעים מסוכנים להצלת יהודים, פנתה קוסאק ללכת בנתיב שהצריך תעוזה רבה אף יותר מיסודו של הוועד הזמני לעזרת יהודים שיהיה המשך לארגון ז'גוטה (ארגון שהוקדש למציאת מקומות מסתור ליהודים שברחו מהגטו ולהברחת ילדים מתוכו).
במלחמת העולם השנייה
החזית לתחייה של פולין פרסמה עיתון משלה בשם Prawda (״האמת״), בעריכתו של ויטולד ביונקובסקי (אנ'), מנהל המחלקה לענייני פנים המשרד לענייני יהודים, שלקח חלק פעיל בארגון ז'גוטה בסתיו 1942. הוא מונה להיות אחראי על אזורי היהודים והאסירים בז'גוטה בפברואר 1943 מטעם נציגות של ממשלת פולין הגולה בפולין הכבושה, Delegatura, ביינקובסקי (עורך Prawda Dina) טען שנוכחות יהודית על אדמת פולין היא אסון שתרופת הנגד היחידה לו היא הגירת היהודים לארץ ישראל. העורכת הראשית הייתה הסופרת זופיה קוסאק-שצ'וצקה, שעד אז ערכה עיתון מחתרתי נוסף בשם Polska Żyje ("פולין חיה") כבר מהפלישה לפולין ב-1939. קוסאק-שצ'וצקה, שם הקוד 'ורוניקה', פרסמה את "המחאה" המפורסמת שלה בהוצאת "האמת" בקיץ 1942. גם ביונקובסקי, קוסאק-שצ'וצקה ווונדה אקראהלסקה-פיליפוביץ' עבדו בז'גוטה כנציגות מהחזית למען החזית לתחייה של פולין.[2]
לפי איום מבית מאת יואנה ביאטה מיכליץ, בחזית התחדשות התחייה של פולין ניתן היה למצוא התייחסות ליהודי כזר וכדמות המזיקה ומאיימת לפולנים. ארגון זה פעל למען הפצת ערכים קתוליים, לאומיים ואנטי-קומוניסטים.[3] קוסק - שצ'וצקה הצילה יהודים בהיותה מונעת משיקולים דתיים והחובה הנוצרית להגיש עזרה לאנשים נזקקים.[4] היא התייחסה ליהודי שניצל כאדם מן החוץ שלאחר המלחמה לא תהיה לו זכות להישאר במדינה של מציליו.[5]
המקרה של קוסאק - שצ'וצקה שהצילה יהודים הוא דוגמה להתנהגות של חלק זעום מכל החברה של האליטה קתולית דתית אתנו-לאומנית המעורבת בפעילות מחתרתית.[6] לפי מיכאל שטיינלאוף (אנ'): ״מדובר בכך שאם מייסדת ז׳׳גוטה הייתה אנטישמית, אזי מה היה אפשר לצפות מהפולני הממוצע שלא הייתה לו, נניח, הרגישות האתית של קוסק - שצ׳וצקה?״.
התנהגותה של קוסק - שצ'וצקה לא הייתה חלק מרפרטואר ההתנהגויות הטיפוסיות של האוכלוסייה הקתולית.[7]
לקבוצת האליטה הקתולית ישנן שתי נקודות ראות והן השתתפות בצער ועזרה ליהודים לצד תפיסתם כאויבים העיקריים של פולין - שהתקיימו זו לצד זו. אפילו חוויותיה של קוסק-שצ'וצקה במחנה הריכוז אושוויץ, שם הייתה כלואה מאוגוסט 1943 למאי 1944, לא שינו את השקפותיה בנושא היהודים. בכרך ״מהתהום״, האוסף הראשון של הטקסטים שלה שנכתבו אחרי המלחמה, שראה אור ב-1946, שרטטה המחברת תמונות ססגוניות של קבוצות לאומיות שונות בקרב הנשים אסירות אושוויץ. הנשים היהודיות, אותן כינתה ״בנות ירושלים״, מוצגות כבני האדם המנוונים, הלא ישרים והסכסניים ביותר, קוסק שצ'וצקה מייחסת לאסירות היהודיות את מערך התכונות השליליות לעומת תיאורי נשים בנות לאומים אחרים במחנה.[8]
קוסאק הצטרפה למלחמה נגד היהודים, היא התנגדה לשימוש באלימות אבל כן תמכה בהדרתם התרבותית והכלכלית של היהודים שעליהם הכריזה כאויבים של פולין. בתור קתולית, קוסאק דבקה בעמדתה שאומרת שהיהודים הם עם דחוי ומקולל. העוינות שלה כלפי היהודים לאו דווקא הייתה רק דתית אלא גם גזענית. כשהיטלר היה בשלטון, קוסאק טענה שמציאת פתרון לבעיית היהודים היא הסוגיה הכי גדולה שנמצאת כרגע, קוסאק ראתה את בעיה זו, ההידרדרות המוסרית המהירה, בלב נחמץ שכן היא פגעה באידאליזציה של האומה הפולנית ובאתוס של מקומה המיוחד של פולין בכנסייה הקתולית. לא חלף זמן רב ובתגובה על המצב הקימה עם מאמין קתולי מסור את הארגון המחתרתי חזית התחייה הפולנית. קוסאק, כפי שמאשרים גם מקורות אחרים, הקדישה את כל כולה לפעולות ההצלה האלה. היא לא נרתעה מן הסיכון העצום לה ולילדיה, שגם הם לקחו חלק במבצעים, והביעה ביטחון נחוש על מעשיה.[9]
בראשית אוגוסט 1942, בעקבות ההחלטה על חיסול גטו ורשה, פרסם הארגון הקתולי המחתרתי החברתי חינוכי, חזית התחייה של פולין, עלון מיוחד והפיץ כ-5000 עותקים שלו. מחברת הטקסט של העלון קוסאק שפנתה בעלונים אלה ללבם ולמצפונם של כל הפולנים המאמינים באלוקים וגם לאלה שאליהם גילו יחס עוין כלפי היהודים וקראה להם לנקוט עמדה פעילה. לנוכח המחאה של חזית התחייה של פולין, זכתה לתהודה חברתית ניכרת למדי, אותו הטקסט הראה את ההתנהלות האצילית של המחברת קוסאק, ועם זאת טקסט הנושא עליו תחושת עצב בשל אותם משפטים ספורים המאשימים את היהודים המושמדים בשנאה, תולים בבני עמם את אשמת השתיקה העיקשת ובראש ובראשונה מכנים בגלוי את היהודים בכינוי "אויבים". טקסט זה נועד בשביל להוכיח שאפילו אותם הפולנים שלא אהבו יהודים היו בין מצילהם, גם להפך כדי להדגיש שאפילו אלה מבין הפולנים שהחליטו לעזור ליהודים, עשו זאת בלי חמדה. הארגון נחשב ארגון לא גדול ובו ביקשה קוסאק לראות התאחדות חופשית למדי של קתולים חילונים המבקשים לעסוק בעבודה חינוכית, בחינוך עצמי ובפעילות של סיוע לנפגעי המלחמה.[9] חותמי המחאה הגדירו את עצמם בתור קתולים פולנים, הצירוף פולני קתולי היה אופייני לפובליציסטיקה פובליציסטיקה של הדמוקרטיה הנוצרית ובייחוד זו של הדמוקרטיה הלאומית שהדגישה בחריפות את האנטישמיות שלה. בהתאם לדוקטרינה הכנסייתית קוסאק הציבה את הקתולי לפני הפולני, שהרי שותפות האמונה הכללית יותר, האוניברסלית קודמת לייחוד הלאומי ועם זאת היא פונה אל ציבור שבשבילו הקשר פולני-קתולי הוא ברור מאליו ובלתי נתיק, מטרתה העיקרית הייתה להביא לתודעתם של הפולנים שמה שמתחולל על אדמת פולין הוא עניינם. היהודים מצאו את עצמם מחוץ לגבול הסולידריות. ישנה עובדה שאין לשנות אותה, האדישות החברתית נוכח ההשמדה בבהירות רבה יותר משעשתה קוסאק.[10] קוסאק הבינה שבלי ערעור האדישות הזאת לא יצליחו ניסיונות ההצלה. הציבוריות הפולנית הטרום מלחמתי בכלליות לא עיצבה תורה של דו קיום תבוני ויעיל עם היהודים (גם המיעוטים באשר הם).[11]
אחרי מלחמת העולם השנייה
החזית אחרי המלחמה רצתה שפולין תישאר רק עם פולנים (ללא ברית המועצות ושאר השותפות), הם לא רצו שהשמאל תעלה לשלטון, רצו נצרות, קתוליות.[12]
הערות שוליים
- ^ פולקה קתוליצקה והשואה חידת זופיק קוסאק., עמ' 109
- ^ ROCZNIKI HUMANISTYCZNEE, עמ' 138
- ^ איום מבית, עמ' 265
- ^ איום מבית, עמ' 266
- ^ איום מבית, עמ' 267
- ^ איום מבית, עמ' 270
- ^ איום מבית, עמ' 271
- ^ איום מבית, עמ' 273
- ^ 9.0 9.1 פולני קתולי - קתולי פולני, עמ' 138
- ^ פולני קתולי - קתולי פולני, עמ' 140
- ^ פולני קתולי - קתולי פולני, עמ' 135
- ^ ROCZNIKI HUMANISTYCZNEE, עמ' 158
38783020חזית התחייה של פולין