חזית החירות פלוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזית החירות פלוס
Vryheidsfront Plus
קובץ:Freedom Front Plus.svg
מייסד קונסטנד וילויון
מנהיגים פיטר גרונוולד
תקופת הפעילות 4 במרץ 1994 – הווה (30 שנה)
אידאולוגיות לאומיות אפריקאנרית
דמוקרטיה נוצרית
ליברליזם כלכלי
שמרנות חברתית
נוצרה מתוך חזית החירות
המפלגה השמרנית
תנועת האחדות האפירקאנרית
צבעים רשמיים ירוק וכתום

חזית החירות פלוס (באפריקאנס: Vryheidsfront Plus, נכתב בקיצור VF+) היא מפלגה פוליטית לאומית בדרום אפריקה שהוקמה (כחזית החירות) בשנת 1994. בראשה עומד ד"ר פיטר גרונוולד. עמדות המדיניות המוצהרות הנוכחיות שלה כוללות ביטול העדפה מתקנת ומניעת רפורמת קרקעות כדי להגן על זכויותיהם ואינטרסים של מיעוטים, במיוחד האפריקאנרים[1].

יחד עם מפלגות אחרות, החזית החירות פלוס נכנסה לקואליציה עם הברית הדמוקרטית לאחר הבחירות המוניציפליות לשנת 2016 לשלטון ביוהנסבורג, טשוואנה ומספר עיריות אחרות.

היסטוריה

חזית החירות

חזית החירות פלוס הוקמה ב־4 במרץ 1994, בשם חזית החירות, על ידי הרמטכ"ל לשעבר של צבא דרום אפריקה הגנרל קונסטנד וילויון, לאחר שעזב את הפולקספרונט האפריקאנרי עקב חילוקי דעות. בניסיון להשיג את יעדיו באמצעים פוליטיים, רשם וילויון את חזית החירות בוועדת הבחירות העצמאית ב־4 במרץ 1994, בכדי להשתתף בבחירות הכלליות באפריל 1994. ב -12 במרץ 1994 העביר וילויון את רשימת המועמדים של חזית החירות לוועדת הבחירות, שאישרה כי מפלגתו תשתתף בבחירות.

בבחירות של 1994 קיבלה חזית החירות 2.2% מהקולות הלאומיים (עם 424,555 קולות), וזכתה בתשעה מושבים באספה הלאומית ו -3.3% (עם 639,643 קולות שהצביעו) מהקולות לבתי המחוקקים של הפרובינציות. המפלגה השיגה את רוב הקולות שלה באזורים הכפריים של טרנסוואל ומדינת אורנג' החופשית, ולטענת סגן הנשיא החדש תאבו מבקי המפלגה כנראה ייצגה אולי כמחצית מאוכלוסיית המצביעים האפריקאנרים באזורים אלה, עם התמיכה החזקה ביותר בקרב חקלאים ומעמד הפועלים[2].

התמיכה בחזית החירות ירדה עם הזמן במיוחד עקב משא המתן העקר של המפלגה עם הקונגרס הלאומי האפריקני ליצירת מדינת לאום לאומה האפריקאנרית בשטחי דרום אפריקה. בנוסף עלייה של מפלגות ימין אפריקאנריות חדשות פגעו בכוחו של המפלגה. בבחירות 1999 צנחה התמיכה במפלגה ל־0.8% (127,217 הצבעה) עם שלושה מושבים באספה הלאומית ובין 1% - 2% תמיכה במחוזות המעוז שלהם. אבל למרות ירידה זאת התמיכה במפלגה נותרה יציבה יחסית בכל הבחירות הלאומיות שהתקיימו בעשרים השנים הבאות.

בשנת 2001 העביר וילויון את הנהגת חזית החירות לידי פיטר מולדר.

חזית החירות פלוס

בשנת 2003, זמן קצר לפני הבחירות הכלליות של 2004, החליטו המפלגה השמרנית, תנועת האחדות האפריקאנרית וחזית החירות להתמודד בבחירות כישות אחת בשם חזית החירות פלוס בראשות מולדר. מאוחר יותר, גם הברית הפדרלית הצטרפה לאיחוד. בבחירות הכלליות בשנת 2004 התמיכה בחזית החירות פלוס עלתה מעט ל -0.89% (139,465 הצבעות). המפלגה זכתה במושב אחד ברוב בתי המחוקקים של הפרובינציות, ובארבעה מושבים באספה הלאומית.

בבחירות המוניציפליות בשנת 2006 קיבלה חזית החירות פלוס 1% מהקולות (252,253 הצבעות).

בבחירות הכלליות ב־2009 קיבלה המפלגה 0.83% (146,796 הצבעות) ושמרה על ארבעת המושבים שלה באספה הלאומית אך איבדה את מקומה בבתי המחוקקים של הפרובינציות צפון מערב, מפומלנגה והכף הצפוני. לאחר הבחירות מונה מנהיג חזית החירות, פיטר מולדר, לסגן שר החקלאות, היערות והדיג על ידי הנשיא החדש יעקוב זומה.

בבחירות הכלליות ב־2014 הגדיל המפלגה את כוחה במעט ל -0.9%. היא שמרה על ארבעת המושבים שלה בפרלמנט, וגם החזירה לעצמה את המושב בצפון מערב[3].

תמיכת המצביעים במפלגה עלתה משמעותית בבחירות הכלליות בשנת 2019, כאשר המפלגה הגדילה את קולותיה ב־250,000, ל־2.38% מהקולות הלאומיים, וזכתה בעשרה מושבים באספה הלאומית. זה היה אפילו קצת יותר מתשעת המנדטים שקיבלה חזית החירות הישנה בשנת 1994. בנוסף, היא זכתה בשמונה מושבים בביתי המחוקקים של הפרובינציות, בסך הכול אחד עשרה חדשים. תומכיה החדשים היו בעיקר אפריקאנרים ומצביעים צבעוניים מהכף המערבי שתמכו בעבר בברית הדמוקרטית[4][5].

המפלגה זכתה לניצחונות עיקריים בעיירה החצי עצמאית אורניה בכף הצפוני[6].

מאז הבחירות הכלליות בשנת 2019, המפלגה זכתה גם בשלושה יישובים מהברית הדמוקרטית בבחירות מוניציפליות במחוז צפון מערב וממשיכה להראות צמיחה בבחירות המוניציפליות בחאוטנג, לימפופו ומפומלנגה[7][8][9][10].

יחס המפלגה לישראל

המפלגה מביעה תמיכה חזקה בישראל ומתנגדת ליחס השלילי של ממשלת הקונגרס הלאומי האפריקני למדינת ישראל וגישה הפרו פלסטינית שלה[11]. המפלגה מתנגדת להתערבות דרום אפריקה בנעשה בישראל וקוראה לממשלה לא לעמוד לצד הפלסטינים[12]. המפלגת גם גינתה את הסירוב של הממשלה הדרום אפריקנית להיעזר בישראל בכדי להתמודד עם הבצורות הקשות באזור הכף[13]. המפלגה התנגדה וגינתה את סגירת שגרירות דרום אפריקה בישראל והחזרת השגריר ב־2018 בעקבות העימותים בגבול ישראל-עזה[14][15][16].

מנהיגים

מספר תמונה שם תחילת כהונה סיום כהונה הערות
1 קובץ:General Constand Viljoen (cropped).jpg קונסטנד וילויון 1 במרץ 1994 26 ביוני 2001 רמטכ"ל כוחות ההגנה של דרום אפריקה
2 פיטר מולדר 26 ביוני 2001 12 בנובמבר 2016 סגן שר החקלאות, היערות והדיג
3 פיטר גרונוולד 12 בנובמבר 2016 עד היום

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חזית החירות פלוס בוויקישיתוף

האתר הרשמי של המפלגה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30904215חזית החירות פלוס