חוק מוזלי

חוק מוזלי הוא חוק אמפירי המקשר בין התדירות של קרינת הרנטגן האופיינות נפלטת מאטומים למספר האטומי שלהם.

החוק התגלה ופורסם על ידי הפיזיקאי האנגלי הנרי מוזלי בשנת 1913. חשובותו ההיסטורית המרכזית היא בהצדקת תפיסת המודל הגרעיני של האטום, שגרס כי המטען החיובי של האטום ממוקם בגרעין ושווה בערכו לכפולה שלמה (המספר האטומי) של מטען בסיסי. עד עבודתו של מוזלי, "מספר אטומי" היה רק מיקום היסוד בטבלה המחזורית, ולא היה נסמך על כל גודל הפיזיקלי מדיד. מוזלי הצליח להראות כי מתקיים הקשר הבא:

${\sqrt {\nu }}=k_{1}\cdot (Z-k_{2})$

כאשר:

$Z\$ הוא המספר האטומי

$\nu \$ היא התדירות של קו הפליטה

$k_{1}\$ וְ־$k_{2}\$ קבועים התלויים במספר הקו

לדוגמה, את הערכים של $k_{1}\$ וְ־$k_{2}\$ ידועים עבור קווי $K_{\alpha }$ (הקו שנוצר נמעבר אלקטרונים לקליפה K מהקליפה הסמוכה) ומהצבתם נקבל במקרה זה:

$f=\left(2.47\times 10^{15}\right)\times \left(Z-1\right)^{2}$ (Hz)

חוק מוזלי נותן קשר פשוט שמאפשר, למשל, זיהוי יסודות על ידי ספקטרוסקופיית קרני X‏ (EDS).

הסיבה לקיום חוק מוזלי נודעה רק כעבור שנים בעת פיתוח התורה הקוונטית כ"עיקרון האיסור של פאולי".

ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.