חוק האזרחות (קוריאה הצפונית)
חוק האזרחות של הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה (המוכרת בשם קוריאה הצפונית) מסדיר את הליכי קבלת האזרחות בקוריאה הצפונית, כמו גם כיצד ניתן לשלול אזרחות שכזו, ובאילו מקרים.
היסטוריה
עד לשנת 1963, לקוריאה הצפונית לא היה חוק אזרחות רשמי. הדבר הוביל למצבים חריגים ביחס למקובל בדין הבינלאומי, כגון הכרזתה של ברית המועצות, בעלת בריתה של קוריאה הצפונית, לפיה תושבי האי סחלין ממוצא קוריאני הם אזרחי קוריאה הצפונית - בפועל מצב בו מדינה ריבונית העניקה לתושביה אזרחות של מדינה ריבונית אחרת, ככל הנראה ללא התייעצות מוקדמת.[1]
חוק האזרחות הראשון של קוריאה הצפונית התקבל לראשונה ב-9 באוקטובר 1963, על ידי אספת העם העליונה. בהמשך, חוק האזרחות תוקן ב-23 במרץ 1995.
נוסח החוק
חוק האזרחות הצפון-קוריאני כולל הגדרה רחבה של הזכאים לקבלת אזרחות במדינה. באופן ספציפי, החוק קבע כי כל מי שהיה מוכר כאזרח של קוריאה השלמה (בטרם מלחמת קוריאה ופיצול הריבונות בחצי-האי), ולא ויתר על אזרחות זו עד מועד קבלת חוק האזרחות החדש, כמו גם צאצאיו, הוא אזרח של קוריאה הצפונית.[2] החוק גם הגדיר מהם הליכי ההתאזרחות, במסגרתם זרים רשאים לרכוש אזרחות צפון-קוריאנית.
בניגוד למצב במדינות רבות ברחבי העולם, חוק האזרחות הצפון-קוריאני מאפשר מצב של אזרחות כפולה.[3] עם זאת, בשל הסכסוך בין קוריאה הצפונית ובין שכנתה ממזרח, יפן, משרד המשפטים היפני סירב לבקשות של אזרחים יפנים שהחזיקו במקביל באזרחות של קוריאה הצפונית לוותר על אזרחותם היפנית ולהישאר עם אזרחות צפון-קוריאנית בלבד.[4]
חוק האזרחות מכיר גם בזכותו של כל אזרח צפון-קוריאני לוותר על אזרחותו, כאשר במקרים כגון אלו, קוריאה הצפונית מנפיקה אישור בדבר אובדן אזרחות, אשר עשוי להידרש במדינות נוספות בהן האזרח הצפון-קוריאני לשעבר מבקש להתאזרח. עם זאת, ובהתאם לדיווחים בתקשורת הדרום-קוריאנית, החל משנת 2011, אישורים כאלו הפכו לקשים יותר להשגה.[5]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
24100510חוק האזרחות (קוריאה הצפונית)