חוק מרפי
בתרבות המערב, חוק מרפי הוא כלל פופולרי, היתולי למחצה, הגורס כי בכל מצב נתון, אם יש סיכוי לכך שאירועים יתרחשו שלא כשורה, הם אכן יתרחשו שלא כשורה. הוא מנוסח לרוב כ-"כל דבר שיכול להשתבש, אכן ישתבש" (Anything that can go wrong, will go wrong). החוק נקרא על שם אדוארד א' מרפי ג'וניור, מהנדס פיתוח אשר עבד זמן קצר בניסויי מגררות טילים בחיל האוויר של ארצות הברית ב-1949. אחת הדוגמאות הנפוצות ל"חוק מרפי", היא ציון החוק כהסבר לשאלה מדוע פרוסת לחם מרוחה בחמאה תיפול בדרך כלל על הצד המרוח?
היסטוריה
קיימות גרסאות שונות לגבי המקור המדויק של חוק מרפי. בין השנים 1947–1949 התנהל פרויקט בשם "MX981" באזור שהוא כיום בסיס חיל האוויר האמריקאי אדוארדס, שמטרתו הייתה בדיקת הסבילות האנושית לכוחות הכבידה בזמן האצה מהירה. הניסויים השתמשו במגררת טילים שהורכבה על פסי ברזל שבסופה בלמים הידראוליים.
בניסויים המוקדמים השתמשו בבובת ניסויי התרסקות שנקשרה למושב במגררת, אולם הניסויים המאוחרים יותר נעשו על ידי סרן ג'ון פול סטאפ. במהלך הניסויים הועלו שאלות בדבר מידת הדיוק של המכשירים ששימשו למדידת כוחות הכבידה שחווה סרן סטאפ. אדוארד מרפי הציע להשתמש במד לחץ אלקטרוני המחובר לרתמות של סטאפ למדידת הכוח המופעל עליו בזמן האטה פתאומית. עוזרו של מרפי חיבר את המכשיר לרתמה, והניסוי התבצע על שימפנזה.
החיישנים הורו, עם זאת, על ערך של אפס. התברר כי הם לא הותקנו כהלכה, וזאת משום שכל חיישן חובר במהופך. החיישן שאמור היה להיות מודבק לפטמה הימנית, הודבק לשמאלית, ולהפך. בשלב זה השמיע מרפי הצהרה. לפי ג'ורג' ניקולס, מהנדס נוסף שהיה נוכח באירוע, מרפי, בתסכולו, האשים את עוזרו בכישלון, באומרו: "אם לבחור יש אפשרות כלשהי לעשות טעות, הוא יעשה אותה". לפי הסברו של ניקולס, "חוק מרפי" נוצר משיחה בין שאר חברי הקבוצה, שסבבה סביב "אם זה יכול לקרות, זה יקרה", ונקראה בהומור על שמו של מרפי. אחרים, בהם רוברט מרפי, בנו של אדוארד מרפי, שוללים את גרסתו של ניקולס, וגורסים כי אכן אדוארד מרפי הוא שטבע את הפתגם. לפי גרסתו, אמרתו של אביו הייתה "אם יש יותר מדרך אחת לעשות מלאכה, ואחת הדרכים תסתיים באסון, אז מישהו אכן יעשה אותה כך".
הביטוי קיבל תשומת לב ציבורית ראשונה בזמן מסיבת עיתונאים שבה נשאל סטאפ כיצד לא נפגע אף אחד קשות במהלך ניסויי מגררת הטילים. סטאפ השיב כי זה היה בגלל שחוק מרפי הובא בחשבון. אז הסביר סטאפ את החוק בקצרה ואמר כי באופן כללי כוונתו כי חשוב לשקול את כל האפשרויות לפני ביצוע ניסוי.
גרסאות
חוק מרפי מגיע בניסוחים שונים. ב-1952 הפתגם נוסח כ"כל דבר שיכול להשתבש, משתבש" באפיגרף של ספר מאת ג'ון סאק, השוחט: עלייתו של ירופג'ה. הקישור המודפס המוקדם ביותר בין החוק לבין שמו של מרפי מופיע כנראה בספרו של לויד מלן מ-1955 גברים, טילים ועכברושי חלל: "עבור קולונל סטאפ, הציטוט האהוב ביותר מבין חוקיו ההגיוניים של המדע - אשר סטאפ קורא לו חוק מרפי, 'כל דבר אשר יכול להשתבש, אכן ישתבש'".
גרסה נוספת טוענת כי הנוסח המקורי של החוק הוא "אם יש שתי דרכים או יותר לעשות משהו, ואחת הדרכים האלו יכולה להסתיים באסון, אזי מישהו יעשה זאת".[1]
אחת הגרסאות לחוק מרפי טוענת כי אם קיים דבר היכול להשתבש, הוא ישתבש ובעיתוי הגרוע ביותר. לפיכך, יש תמיד להיערך בתכנון הפעילות לשיבוש שכזה ולנהל את סיכוני הפרויקט כך שבמקרה של תקלה ההשפעה שלה תמוזער.
רוח החוק
למרות שחוק מרפי נולד מתוך עקרון רציני שנועד לגלם את עקרון התכנון ההגנתי - צפיית טעויות - הרי שהחוק כניסוחו אינו עקרון מדעי. כלומר, אין אפשרות לחזות שהאפשרות הגרועה ודאי תנצח, אך יש סיבה להניח שהיא יכולה לנצח ועל כן כדאי להתחשב בסבירותה ולפעול בהתאם. ניסוח החוק עומד בעוכריו, והוא מקובל כעקרון היתולי המשמש בהומור במצבים שונים, ועומד בבסיסם של חוקים רבים ברוח זו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: חק מרפי |
- חוקי מרפי של הילדים
- אוסף חוקי מרפי (באנגלית)
- חוקי מרפי
הערות שוליים
- ^ Murphy's Law, The Jargon File, באתר Eric S. Raymond's Home Page
