חופית מנוקדת
חופית מנוקדת | |
---|---|
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | רכיכות |
מחלקה: | חלזונות |
תת־מחלקה: | חלזונות עילאיים |
על־סדרה: | חלזונות גבוהים |
משפחה: | חופיות |
סוג: | Echinolittorina |
מין: | חופית מנוקדת |
שם מדעי | |
Echinolittorina punctata |
חופית מנוקדת או חוֹפִית נְקֻדָּה (שם מדעי: Echinolittorina punctata)[1] הוא חילזון שתפוצתו בים התיכון ובמזרח האוקיינוס האטלנטי מספרד בצפון ועד החלק הדרומי של מערב אפריקה.
תיאור
קונכייתו כשל חופית חיוורת, אך צורתו פחות ביצית, בעלת פיתולים קמורים, חלקים ופתח עגלגל. אורכה של הקונכייה עד 10 מ"מ וצבע פניה משתנה בגילאים השונים בחיי החופית: חופתיים צעירים אורכם עד 2 מ"מ וצבע פני הקונכייה בדרך כלל שחור. בחופתיים הבוגרים, לעומת זאת, נפוץ יותר דגם משבצות שחור-לבן. החופית המנוקדת שכיחה מאד על סלעי החוף ומופיעה בעיקר באזור העל-כרית - אזור הנמצא מחוץ לתחום השפעתן של תנודות הגאות והשפל. אזור זה אינו מתכסה או נשטף במים כל ימות השנה, ורק רסס ימים נוחת עליו בעת שבירת הגלים.
מזון
החופית המנוקדת פעילה בקיץ ומצויה בתרדמת בחורף והיא ניזונה מגירוד אצות מסלעים בעזרת מִשְׁנֶנֶת (רָדוּלָה; מעין לשון ארוכה באמצעותה החופית מצליחה לחדור לסלע ולתפוס את מזונה). שעות רעייתן העיקריות הן שעות הבוקר המוקדמות ושעות הערב.
תנועה
החופיות מחליקות על סוליית רגליהן במהירות ניכרת, עד 2 מטר בשעה.
לקריאה נוספת
- המדור לידיעת הארץ בתנועה הקיבוצית. חי וצומח בחוף הים התיכון. (עמ' 36, 50).
- מרון ש., 1985. החוף הסלעי. סמינר אורנים. חוברות 1, 2, 3.
- משה צורנמל, דוד דרום, 1992. מדריך הים התיכון וחופיו חי וצומח. הוצאת כתר. (עמ' 110, 178, 180, 182, 158, 200).
- משרד הביטחון והחברה להגנת הטבע, 1985. החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 3 - החי במים, עמ' 70.
- פרופ' אלי חרש, צ. צנציפר. רכיכות הים התיכון בישראל. (עמודים 29, 25, 34).
- רחלי עינב, אוניברסיטת בר-אילן. אצות החוף של הים התיכון. (עמ' 96-97, 180-181).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ חופית מנוקדת כולל צילום
26613708חופית מנוקדת