חופה (תעופה)
חופה בכלי טיס היא כיסוי שקוף לתא הטייס, בעיקר במטוסי קרב. מטרתה של החופה היא ליצור סביבה מוגנת מפגעי מזג אוויר ומרעש עבור צוות כלי הטיס, והיא מעוצבת בקווים אווירודינמיים ככל הניתן כדי להפחית את הגרר.
היסטוריה
במטוסים הראשונים לא הייתה חופה כלל והטייסים היו חשופים לרוח ולקור, אם כי רוב הטיסות התקיימו בדרך כלל במזג אוויר נאה. גם במלחמת העולם הראשונה לא היו למטוסים חופות, אם כי היו מגיני רוח קטנים שנועדו להגן על הטייס מהרוח וזרם האוויר שיצרו המדחפים. בשנות ה-20 ושנות ה-30 של המאה ה-20, כאשר מטוסים החלו לטוס גבוה יותר ומהר יותר, התעורר הצורך בתאי טייס סגורים והחלו להופיע חופות.
החופות הראשונות היו בנויות ממספר רב של פיסות זכוכית שטוחות, שקובעו למקומן במסגרות. במסגרות היו מיתרים ומוטות רבים, ואלה הגבילו את הראות, מגבלה משמעותית במיוחד למטוסים צבאיים. בנוסף, פיסות הזכוכית כבדות באופן משמעותי. בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה החלו להיכנס לשימוש חופות מזכוכית אקרילית שהיו קלות באופן משמעותי. הזכוכית האקרילית איפשרה יצירת חופות עגולות, חופות "בועה", שהותקנו במטוסים כמו סופרמרין ספיטפייר וווסטלנד ווירלווינד. חופות אלו איפשרו ראות נוחה בהרבה ושדה ראייה רחב, בצד משקלן הקל יותר. גם כיום (2016) נעשה בהן שימוש במטוסי קרב.
חופה וכיסא מפלט
החופה היא חלק ממערכת ההפלטה של אנשי הצוות, מכיוון שלא ניתן לבצע את תהליך המילוט ללא הסרת החופה מנתיב הפלטת הכיסא. ישנן שתי שיטות עיקריות בהן משתמשים באפשור הפלטה עם חופה. השיטה הראשונה היא השלכת החופה עם התחלת תהליך ההפלטה, שיטה זאת ישימה בחופות המותקנות על ציר מאחורי תא הטייס ונפתחות מעלה. בתהליך זה אמצעים פירוטכניים שוברים את הציר עליו מותקנת החופה והיא מועפת מעוצמת הפיצוץ ומזרימת האוויר.
השיטה השנייה היא ניפוץ זכוכית החופה. שיטה זאת ישימה בכלי טיס המשתמשים בחופה שלא נפתחת כלפי מעלה (נפתחת לצד או נעה על גבי מסילה וכדומה) או כאלה בהם מצופה שלא תהיה זרימת אוויר מספקת להעפת החופה. בשיטה זאת מותקן פס פיצוץ פירוטכני על גבי החופה. במהלך ההפלטה הפס מנפץ את הזכוכית וכך מאפשר לכיסא הטייס לעבור דרך החופה עצמה. לעיתים רחוקות מסתפקים באמצעי שבירה פרימיטיביים יותר כגון דוקרנים המותקנים על גבי כיסא המפלט מעל ראשו של הטייס שבמהלך ההפלטה ישברו את הזכוכית, אם כי שיטה זאת נחשבת למסוכנת יותר.
ייצור
רוב החופות המודרניות מיוצרות, כאמור, מזכוכית אקרילית. לוח זכוכית עובר חימום, וכאשר הזכוכית הופכת גמישה היא מוצמדת אל תבנית של החופה. האוויר נשאב מן התבנית והזכוכית נשאבת אל הריק ומקבלת את צורת החופה. הקצוות שמחוץ לתבנית נחתכות, והזכוכית מוגמרת מחוברת למסגרת אלומיניום או חומר מרוכב.
חמקנות והטעיה
קרינה אלקטרומגנטית המשודרת ממכשירי מכ"ם עוברת את החופה, בדרך כלל, ומחזירה הדים של תא הטייס עצמו. כדי להגביר את יכולת החמקנות של המטוס, מוסיפים לזכוכית האקרילית של חופות חדישות חומרים שונים, ובהם זהב ותרכובת בדיל ואינדיום. אלה מחזירות את קרני המכ"ם ומפזרות אותן, ואינן מאפשרות להן לחדור לתא הטייס, וכך קטן שטח חתך המכ"ם (שח"ם) של המטוס. במטוסי F-16 פייטינג פלקון שבהם הותקנו חופות כאלה קטן השח"ם בכ-15%.
בחילות אוויר מסוימים מנצלים את העובדה שמטוסים מסוימים הצד התחתון של כלי הטיס נראה דומה לצידו העליון וצובעים צורה של החופה על גבי האזור מתחת לתא הטייס. במבט חטוף במהלך קרב אוויר החופה המדומה יכולה לבלבל את הטייס של המטוס העוין שיחשוב שהוא רואה את צדו העליון של כלי הטיס במקום את צדו התחתון, ועל ידי כך יעריך לא נכון את כיוון הפנייה של המטוס המתגונן ויפנה בעצמו לכיוון הלא נכון ועל ידי כך יתן למטוס המתגונן הזדמנות להפוך את הקרב.
-
חופה של מטוס הוקר הוריקן, הנפתחת על ידי תנועה על מסילה לאחור -
חופה של מטוס יורופייטר טייפון, הנפתחת למעלה
-
טייס של חיל הנחתים של ארצות הברית נכנס לתא טייס של מטוס מקדונל דאגלס AV-8B הרייר II. ניתן לראות על החופה המוסטת לאחור את פס חומר הנפץ, שנועד לשבור את החופה בעת נטישה -
חופה מדומה צבועה על גחונו של מטוס CF-18 הורנט -
חופה נפתחת לפנים במטוס ואן איירקראפט RV-7
.jpg)
קישורים חיצוניים
34205803חופה (תעופה)