חומר תשמורת

חומרי תשמורת הם חומרים עתירי אנרגיה המורכבים ממולקולות גדולות, אשר נוצרות בתאי צמחים ובעלי חיים, ומשמשים כמאגרי אנרגיה המגיעים לכלל שימוש בשלבים מאוחרים יותר במידת הצורך. חומר המיוצר ומפורק על ידי אותו צמח למטרת שמירת האנרגיה, נחשב כ"חומר תשמורת".

התכונות של חומרי התשמורות הן:

1. הגוף יודע לבנות אותו.

2. הגוף יודע לאגור אותו.

3. הגוף יודע לפרק אותו. (זו הסיבה שתאית אינה חומר תשמורת בצמחים כי הצמחים אינם מסוגלים לפרק אותה)

4. מסיסות נמוכה מאד במים.

עמילן הוא חומר התשמורת העיקרי בצמחים, הפוטוסינתזה מייצרת גלוקוז, המצטבר בפקעות וזרעים, ובהמשך מתפרק חזרה לגלוקוז המהווה מקור אנרגיה חשוב לצמח. בבעלי חיים משמשים שומנים כחומרי תשמורת, וכן גליקוגן הנאגר בכבד ובשרירים, ומתפרק בעת הצורך לגלוקוז כדי להזין את תאי הגוף. חשיבות נוספת לחומרי התשמורת היא בשמירה על איזון רמת הגלוקוז בדם, כך שבעת רוויה בו, הוא הופך לחומר התשמורת, ובעת מחסור משלים הגוף את החסר מהחומרים.

קישורים חיצוניים

• מהם חומרי תשמורת ומה תפקידם? מתוך "שאלות הכנה לבגרות בביולוגיה"

ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.